"לא עוסק בהשוואות לאסי דיין": ריאיון עם שמחה שירמן

שמחה שירמן מציג את "צילומים מעכו 1979-1985" בגלריה גורדון ובמוזיאון תל-אביב מוצגת כרגע "לחיות בצל" - רטרוספקטיבה של עבודותיו.


- כמה זמן אתה עוסק באמנות?

מאז שאני זוכר את עצמי. כנער התחלתי לכתוב שירים, לצייר ולצלם. את המעבדה הראשונה שלי לצילום הקמתי באמבטיה בבית הורי בעכו, כשהייתי בן 15.

- איפה ומתי התחילה האמנות בחיים שלך?

אין נקודת זמן שאני יכול לציין כתחילתה של האמנות בחיים שלי. זה דבר שתמיד היה שם. בשנת 1970 נסעתי לניו יורק ללמוד צילום ואמנות. למדתי שם לתואר ראשון ושני והתחלתי להציג את העבודות שלי כאמן. תערוכת יחיד ראשונה הצגתי בתל אביב, בגלריה דיזנגוף בשנת 1976.

- למרות שלמדת בחו"ל אתה עובד עם חומרים מקומיים: שירות מילואים ונוף לדוגמא. האם אתה מוצא קירבה בין העבודה שלך לעבודה של מישהו כמו אסי דיין, למשל?

אמנם למדתי כ-8 שנים בניו יורק אבל אני ישראלי ואני חי פה. שירות המילואים שעשיתי לאורך השנים, הנוף, הים או גבולות העיר, הם חומרים רלבנטיים וחשובים שעליהם אני עובד. הם באים לידי ביטוי באמצעות השפה של הצילום שהיא שפה אוניברסאלית.
לגבי אסי דיין, אני לא עוסק בהשוואות בין העבודה שלי לעבודה של יוצרים אחרים.

- איזו מוסיקה שמעת בזמן שעבדת על התערוכה האחרונה?

כשאני עובד בסטודיו אני נוהג להאזין למוסיקה קלאסית ובעיקר לאופרות.

- יש איזה תופעה תרבותית, או לחלופין סרט, ספר או אפילו תערוכה שהשפיעו עליך? איך זה מתקשר לעבודות שלך?

הים של עכו, אבל לא כתופעה תרבותית או היסטורית. הנוף של הים הוא משהו שנשאר איתי והוא מוטיב מרכזי בעבודות שלי. "מועדון הסרט הטוב" במועדון התרבות בעכו היה בשבילי חשיפה ראשונית לקולנוע, למשל לסרט כמו "המלט" עם לורנס אוליבייה. קשה להגיד בדיוק איזו השפעה היו לדברים, אבל אני יודע שמתוך סרט כמו "לה סטראדה" של פליני קיבלתי משהו שהולך איתי עד היום.

אני רוצה גם לציין את התערוכה של "10 השנים האחרונות של סזאן" שראיתי ב-MOMA. קרה לי משהו בתערוכה שגרם לי להבין ולראות את מה שסזאן הבין על הטבע.

- איזה דברים מעניינים אותך באינטרנט?

אני לא מחובר לעולם האינטרנט. יש משהו אחר בקצב ובמהירות של האינטרנט ובישיבה מול המסך. המשפחה שלי טוענת שזה עוד יקרה.

- היית רוצה להגיב על אחת הכתבות שהתפרסמו בוואלה בשבועיים האחרונים?

אני יודע מהבן שלי שוואלה הוא מהפורטלים הראשונים בארץ ושהוא פורטל מרכזי שרבים נכנסים אליו ומוצאים בו עניין רב, אבל אני לא יכול להגיב על מאמרים שהתפרסמו בו בגלל שאני לא מתחבר לאינטרנט.

- למי ממוענת התערוכה שלך, האם יש דמות ספציפית? לגבי הצופים שלך, האם הם צריכים להניח משהו, לדעת משהו מראש?

אין דמות ספציפית שאני מכוון אליה. התערוכות שלי עוסקות בדברים מאד מוכרים. דרך דיוקן עצמי אני מצלם נושאים כמו משפחה, נוף, צבא, בתי מלון, סוג של ביוגרפיה ישראלית ושל המקום שאנחנו חיים בו. אז כן, אני חושב שצופה בתערוכה יכול להיות מישהו שמגיע עם ידע בהיסטוריה של האמנות והבנה בתחום, אבל ברור לי שכל צפייה ממקום של סקרנות ועניין תאפשר לראות את התערוכה.

- האם יש מישהו, חי או מת, שהיית רוצה שיראה את התערוכה שלך?

כן, אבל זה לא המקום לפרט.

"גאלרי אפרט" - פינה עם היסטוריה.