בלוז לכלי הגדול

אלן פולמן (Ellen Fullman) האמריקאית היא יוצרת שנהוג להגלות למדפי האוואנגרד, או המוזיקה הקלאסית-מודרנית. את עשרים השנים האחרונות בילתה פולמן בפיתוח כלי ייחודי ושמו אל.אס.איי (LSI, לונג סטרינג אינסטרומנט) - סט מיתרים ברזלי באורך של 13 עד שלושים מטר, שמכוון בצורה אינטואיטיבית והנגינה עליו מתבצעת לרוב ללא מפרט. המנעד של הכלי מרתק וקיצוני למדי, ונע בין המנסר למלטף - חוויה מוזיקלית שהומשלה לא פעם לעמידה במרכזו של פסנתר עצום מידות.

אבל לא לשם סקירה פרטנית של האל.אס.איי ושל הקריירה האקדמית של פולמן התכנסנו כאן, אלא כדי להתבונן ולנסות להפנים את תהליך החיפוש הצלילי האישי הנחשף באלבומה החדש והמפתיע. ב-"Ort" ("מקום", בגרמנית) אפשר לחזות בפולמן כשהיא גולשת בציר הזמן, דולה אלמנטים מעברה המוזיקלי כילדה וכנערה בממפיס, ומשלבת אותם בעולמה המוזיקלי השאפתני העכשווי. לראשונה היא משתמשת במלים כדי להביע תחושות, וחושפת את קולה הדרומי האותנטי והמעט מעוות. ההרגשה היא שיש לפולמן רצון עז להפיק רצועות פופ התואמות את תפיסת עולמה, ושתוך הגשמתו היא מבצעת גם ניסוי חושפני שמטרתו איחוי של הרקמות המוזיקליות הצבעוניות שהתהוו בתודעתה במשך השנים.

פולמן מגישה אסופת שירים המלמדת על נקודת המוצא שלה כאדם. "הנוף מחוץ לחלוני/ הבניין הריק מעבר לרחוב/ מסתכלת על העננים חולפים. אלו ההחלטות הקטנות/ לא הגדולות/ כולן מתקבצות בסוף", היא שרה-מדקלמת בקול עמוק ומעט דידקטי, הנח על גבי הצלילים ההזייתיים, המנוגדים לו, המופקים מהאל.אס.איי - ומחדדת בכך את תחושת אמצע החיים/הסיכום והתהייה העולה מהאלבום. היוצרת המנוסה נעזרת בקונרד ספרנגר הגרמני (Konrad Spranger - מפיק, בונה כלים, די.ג'יי ובעל הלייבל שבו הדיסק יוצא) המסייע בהלחמת חלקיקי הרוק-אנ'-רול, הקאנטרי (יש פה גרסה לשיר של וודי גתרי) והדלתא-בלוז שפולמן הביאה מהבית. הדיאלוג בין השניים מוסיף ליצירה עוד פן מרתק, שנובע מסוג של התכתשות מודעת בין דורות ותפיסות סאונד. בעוד כתיבתה וקולה הדידקטי של פולמן לקוחים היישר משנות החמישים והשישים של המאה הקודמת (עם קריצות לניו-יורק הוולווט-אנדרגראונדית של תחילת הסבנטיז), הרקע והמסגרות המוזיקליות שמתווה ספרנגר מקנים לאלבום מגע אחר, עתידני משהו, שהופך אותו למסע מוזיקלי קסום וחמקמק.

אלן פולמן וקונרד ספרנגר, "Ort" (יבוא, Choose)