היום (26.11.04) הוא ה"יום ללא קניות העולמי", "Buy Nothing Day. נכון, בישראל לא כל כך מרגישים אותו מפאת הקור, החום או הערבים, אבל מאז הולדתו ב-1993, מדובר ביום שמצוין במופגן ביותר מ-55 מדינות ברחבי הגלובוס. השם "יום ללא קניות" לא משתמע לשתי פנים, ובדיוק בגלל זה הוא יכול להטעות. כי הרעיון שניצב מאחורי היום החשוב הזה הוא ממש לא שביתת קניות טוטאלית וברוגז ברוגז לעולמים עם מוצרי הצריכה - אלא התעוררות וצורת הסתכלות חדשה ואמיתית על המערכת הכלכלית המשומנת שמנסה להפוך את חווית הקניות הלגיטימית שלנו להיסחפות אל קרביה של משאבת כסף ענקית. מטרת היום הזה היא למנוע מאיתנו לאבד את היכולת לומר "לא" לקניות ברשת או קונצרן שעושה עוול לפלנטה שלנו, או לאזרחיה. היום הזה הוא יום חגה של הצרכנות המודעת.
קפיטליזם או מסחר אינם קללה. מאז שחר הימים אנשים קנו ומכרו את מרכולתם. גמל הוחלף בעגבניות, זהב הוחלף בתבלינים וכו'. אלא שבמאה הנוכחית הפכה תרבות הצריכה לדת. המזבח הוא הכסף, הקורבן הוא אנחנו. הכוהנים הם דוגמני על חלקי טוסיק וענוגי מבט שמוכרים לנו תכשירים שאנחנו לא צריכים כדי שנראה כמו שלא נראה לעולם: צעירים, יפים, מושלמים. מכיוון ששלמות היא כאמור לא ברת מימוש, תמיד נרצה לקנות עוד. מי שרוצה לחפור מוזמן לקרוא את "במרחק הליכה", ספרה פוקח העיניים של אורנה קזין (ראו לינק). מי שעצלן, שיישאר איתי.
האדמה מקולקלת והשיער מלא ברק
להיות קונצרן זה לא בושה. חלק מהקונצרנים מביאים לעולם תרופות, אמצעים טכנולוגיים וקידמה ברוכה. אף אחד לא מבקש מהם לעמוד במקום או ללכת אחורה. הדבר היחיד שצריך לשים לב וראש אליו הוא שהם לא פוגעים בנו ובכדור הארץ שלנו. שהם לא מזהמים ומנצלים את העולם ותושביו בדרך אל הדולר הבא. זה הכל. לכן "יום ללא קניות" לא אמור למנוע בעדנו ללכת למכולת ולקנות סבון כלים ולחם, ואפילו סוודר או קרם נגד קמטים.הוא רק רוצה לגרום לנו לחשוב. לעורר אותנו רגע משנת האידיוטים שאנחנו מנמנמים בה כל השנה, ולקוות שנשים לב, ולו לרגע קט, שאנחנו חיים בלה-לה לנד, כלומר בארץ חלומות מזויפת שאולי הוציאה עלינו גזר דין מוות כבר מזמן, ואנחנו פשוט מסרבים להתפכח ולהתעורר. "יום ללא קניות" אמור לשפוך לנו מי קרח על הפנים הישנוניות ולהזכיר לנו כמה עובדות פשוטות, כואבות וקריטיות להמשך חיינו על הפלנטה, אם אנחנו חפצים בעתיד משותף איתה.
הוא כאן כדי לשאול אם לא שמנו לב שהטי-שירט במחיר מופקע שקנינו מוכתמת בדמה של ילדה סינית שקיבלה שמונים סנט ליום על התפירה, וסליחה על הקלישאה - היא אמיתית. הוא כאן כדי להזכיר שהקונדישינר החדש לא יהפוך אותנו לבחורה אקזוטית שמתרחצת בקיווי ושיערה המשיי נשפך על כתפיה מעובדות הפוטושופ, אלא לבחורות עם מינוס קצת יותר גדול וביטחון עצמי קצת יותר קטן. הוא בא ללחוש לנו שהפנים שלנו לעולם לא יהיו חלקות כמו של הבחורה עטוית השפכטל שנקבוביותיה שפוכות לנו על כל תחנת אוטובוס שניה, ושזה בסדר גם ככה. ושהאדוויל לא באמת עושה עיגולים ירוקים זוהרים סביב הראש, הגב והבטן, אלא סתם מעלים את המיגרנה לשעתיים, ומעכב אותנו מלגלות למה היא שם מלכתחילה.
הוא בא לומר לנו שאנחנו מזהמים את כדור הארץ, ש"האדמה מקולקלת" היא לא רק שורה משיר של נושאי המגבעת אלא מצב קיים. וששכחנו שבלי האדמה אנחנו עפר. ושחור באוזון זה לא כמו חור באוזן, זה לא נסתם כל כך מהר. הוא בא לשאול אותנו למה מי שיש לו כסף מביא הביתה שישיות מים מינרלים ומי שאין לו שותה חלודה.
הוא בא להזכיר לנו שוב שהתכנים הטלוויזיוניים ועולם הפרסום קשרו נגדנו קשר ואנחנו בולעים את כל מה שאומרים לנו בלי למצמץ, ודוגמה אקטואלית היא שכדי לראות פרק של "הבורגנים" בלי שיפריעו לנו, אנחנו צריכים להגיד תודה ולראות את אייל קיציס, האיש הכי חמוד בטלוויזיה (חוץ מאסי כהן), מושפל כמו כלב האש פאפי שקיבל עצם גדולה-גדולה. ושכדי לראות סרט קולנוע ששילמנו עליו במיטב כספינו אנחנו צריכים לעבור רבע שעה עד חצי שעה של פרסומות מורטות עצבים. ושלמעשה, אנחנו חיים בתוך פרסומת.
האירועים של "יום ללא קניות" בתל אביב מאורגנים (גם) השנה על ידי ארגון פעולה ירוקה. תהלוכה צבעונית תצא מכיכר דיזנגוף בשתיים עשרה בצהריים, ותהפוך אט אט למסיבה באזור קינג ג'ורג' פינת שד' בן ציון, כלומר ממש ליד דיזנגוף סנטר. הפעילים שיהיו שם ינסו לשכנע אתכם לא לקנות, לשמור על כדור הארץ, להיות שמחים ועוד סיסמאות עם סקס אפיל של ישבן של חרגול. אבל הם צודקים, החבר'ה ההזויים האלה. חרגול או ארבה, האמת לצדם, ואם תרצו, גם לצדנו. לכן, אם משהו מרשימת המכולת מהגיהנום שקראתם זה עתה הזיז לכם ולו במעט תעשו טובה, אל תקנו היום שום דבר. שכשהילדים שלכם ישאלו אתכם מה אתם עשיתם כדי למנוע את השואה שעוד תבוא, יהיה לכם מה לענות להם.