מייטי מאוס

סדרת "Met Life" בהנפקת הלייבל האמריקאי המרתק Locust בנויה סביב הקונספט הפשוט – אך המאתגר מאוד – של הקלטת שטח כבסיס ליצירה מוזיקלית. כל כותר בסדרה מורכב משתי רצועות: האחת היא הקלטת השטח היבשה והבלתי מטופלת, והאחרת היא יצירת מענה המבוססת על האודיו הגולמי הזה. כדי לגוון את הניסוי הזמינו התיאורטיקנים לבית Locust הרכבים ניסיוניים מרחבי תבל ליטול חלק בהרפתקה. כך נוצרה סדרה המאגדת חומרים כמו הקלטה של נסיעת אופניים ברחבי העיר ההולנדית האג (פיסת רעש שזכתה לאינטרפרטציה קראוט-רוקית_פסיכדלית מבית-היוצר של הצמד AU) לצד תיעוד עוכר שלווה של קידוח בור באמצע רחוב סואן בבואנוס-איירס (Reynolds החייזריים מתעלים את התופת למטרות אמביינט-נויז הזויות במיוחד).

הכרך האחרון בספר הניסויים שייך להרכב האמריקאי ההיתולי מאטמוס. המפיקים מסן-פרנסיסקו, ששאבו בעבר הנאה מאצירת שביבי האודיו הבוקעים מהגוף במהלך ניתוח פלסטי (הסאונדים הולחמו בהצלחה באלבומם "A Chance to Cut is a Chance to Cure" מ-2001), מגישים הפעם הקלטה ביזארית אחרת, שבמרכזה הקלטות של עכברים.

מסתבר שבמקביל לעיסוק בסמפול הרכבי הארדקור ו-Pאנק, מוצא דרו דניאל (חצי הצמד מאטמוס שמקליט גם תחת השם Soft Pink Truth) פנאי לגדל עכבר בית. כטיפוס המוקיר בעלי-חיים, הועמד דניאל בפני מבחן מוסרי לא פשוט כאשר באחד מימי הקיץ הלוהטים חדר עכבר רחוב זועף למשכנו: להרוג או לא להרוג? החוויה האינטנסיבית משתקפת באמינות רבה ברצועה הראשונה באלבום, המתעדת את האירוע, החל בלכידת הסורר בכלוב בלתי קטלני ("Have-a-Heart Trap") ועד לשחרורו בפרבר דשן במיוחד של העיר. הטראק המבעית שבו מוחה העכבר על מאסרו הבלתי צודק נחרט, על שלל חריקותיו ואנקותיו, עמוק במצפונו של המאזין, וסביר שיוציא גם לציניקן שבאדם את החשק להתעלל ביצורים החמקמקים.

עד כאן צער בעלי-חיים. בקטע השני באלבום מאזנים מאטמוס את המסר חמור הסבר ביצירת מענה מחויכת ומלאת גרוב שבור, מעין מחווה לתנועת הגוף המרצדת והFאנקית של עכבר האשפתות האמריקאי המצוי. זה מתחיל במקצבי טכנו ודראם-אנ'-בייס שבורים הנחים על קולו הצפצפני של היצור הדרוך (אינטגרציה המדמה סצינת קרב עטורת אפקטים בסרט פעולה עכברי) וממשיך לכיוונים הרבה יותר סוליים-אוהבים, שכאילו באים לספק הוכחה לכך שליצורים האפרפרים יש מניות בתעשיית סרטי ה-Blaxplotation האפרו-אמריקאית של אמצע שנות השבעים, על שלל פסקוליה הFאנקיים הממכרים ("Tough Guys", "110th Street"). ניכר במאטמוס שהפנימו את הערך המוסף של סדרה ניסיונית כמו "Met Life", והשתמשו במקצה שלהם בתוך הסדרה לצורך אמירה אישית עקרונית. על הדרך הם הצליחו לשרטט מודל מיניאטורי של דפוס עבודתם – זה המשלב בחן רב בין איסוף וחקר צלילים מדעי לבין מלודיות ענוגות ומקצבים חדשניים ומשולחי רסן.

מאטמוס, "Rat Relocation Program" (יבוא, Locust)