קוק, גורמה ושקרים: "נשות הכדורגלנים" תגרום לכם לרחם על חיי הזוהר

בראשית היה דיוויד בקהאם. זה לא שלפניו היה תוהו ובוהו וחושך על פני תהום – לכדורגל האנגלי תמיד היו יחסי ציבור מצויינים – אבל בקהאם היה המגה סלב הראשון. הוא מותג על, מטרוסקסואל תקדימי, פרסומת תמידית לזוהר לא מושג. וכמובן, יש לו את ויקטוריה.

מאז פרץ הסלב מספר אחת לתודעה, עולם הרכילות לא נותר כתמול שלשום. ובהתאם, גם עולם הדימויים הטלוויזיוני לא יכול היה להישאר אדיש. התוצאה, "נשות הכדורגלנים", היא אחת הסדרות המשובחות והממכרות ביותר שמסתובבות כעת באזורים האפורים של הממיר. ולא רק משום שהיא שודרה עד כה כמעט בהיחבא, במקבצים של שני פרקים בצהרי יום שבת.

אל תטעו, יש כאן מעט מאוד כדורגל. ואם זכרוני אינו מטעה אותי, לא נרשמה אפילו סצינת מגרש אחת. "נשות הכדורגלנים" עוסקת במה שמעניין באמת: הרכילות, התככים, השקרים והמניפולציות מאחורי נקודת המפגש הנוצצת של מדורי הרכילות, האופנה והספורט. גם אם שמו המפורש בקהאם לא מוזכר בסדרה, הרי שהוא תמיד קיים שם ברקע, מייצר שערוריות שבתורן יהפכו לחומר גלם תסריטאי. דוגמניות ושחקנים, עסקני ספורט וגרופיות, בגידות וחיי נישואין – תעטפו את הכול בעטיפה של צהובון ותקבלו את החומרים מהם נוצר אותו זוהר שבדשא.

הגיבורה המעט מעורערת של הסדרה היא טניה טרנר. בעלה ג'ייסון הוא הקפטן של הנבחרת, אבל למי אכפת ממנו. טניה היא ביאאץ' בלונדינית חסרת עכבות, הנלחמת בשיניים על מעמדה כאשת חברה שהטיקט היחיד שלה בעולם הוא היותה "אשת כדורגלן". כשבעלה האימפולסיבי והבוגדני מאיים, כהרגלו, לעזוב אותה, היא מישירה אליו את המבט הכי נואש והכי טראגי שהזדמן לי לראות זה זמן רב. "אם תעזוב, לא ישאר לי כלום". האמינו לטניה, אתם לא רוצים להסתבך עם אשה שאין לה מה להפסיד. היא לא תהסס לרצוח, לשקר, לרמות, לבגוד ולזיין, אך ורק כדי לשמור על אותו מעמד נחשק ואפוף גלאם של "אשתו של". והיא אפילו לא אוהבת אותו.

טניה היא אולי הקיצונית שבהן, אך גם חברותיה להסנפות קוקאין ומסעדות יוקרה תקועות בתחזוקה בלתי נגמרת של סודות ושקרים: אחת מנהלת חיי נישואין ריקניים עם בעלה האגוצנטרי, ומנסה באקט אחרון של עצמאות לנהל רומן מהוסס עם חברו לקבוצה; שניה עסוקה בקריירת הדוגמנות שלה ובהורות פיקטיבית לבן שאינו שלה. שקר אחד גורר שקר אחר, והכול מתערבל לכדי מסכת אינסופית של זיופים, תככים, ובדידות גדולה שמסתתרת מתחת.

זו סדרה בריטית, כך שאין כאן התחסדות פוריטנית, הטפה לערכי משפחה או ממבו ג'מבו אמריקאי אחר. היוצרים השכילו שלא לשפוט את הגיבורים המעוותים שלהם – כל אותן דוגמניות עם הפרעות אכילה וכדורגלנים רדופי אגו – הם מציגים לנו אותם במלוא אנושיותם, על החרדה התמידית שלהם מהאנונימיות, והדבקות חסרת הפשרות בתהילה ופרסום. יהא המחיר אשר יהיה.

לא בכדי קוראים לסדרה "נשות הכדורגלנים", על אף שגם הגברים לוקחים בה חלק. יוצריי הסדרה מבקשים, ברגישות רבה, להפנות את הזרקורים לצד הריקני, המעוקר מתוכן, של הסלבריטאות. כלומר, נשות כדורגלנים – מה יש להן בחיים זולת הייחוס, הקרבה לבעלן הסלב? הדבר היחיד שמניע אותן, שנותן לקיום שלהן איזשהי משמעות, הוא אותו זוהר שקיים רק בהשתקפות של החיים במדורי הרכילות, ובאותה סלבריטאיות חמקמקה שבלעדיה אין כלום.

*נשות הכדורגלנים משודרת ביום ב' ב-22:00 ביס פלוס החל מהערב