"קונטקט ג'רוזלם" של ספינקס נגד כלבתא, הריליס הראשון בלייבל באפלו פריקוונסי, יצא לחנויות בתאריך 13 בספטמבר 2004. בשבוע שלאחר יציאת התקליט זכיתי לראות את התקליט מופיע למכירה בכל המקומות שדמיינתי ורציתי, פיזית על מדפים בחנויות לונדון וברחבי האינטרנט. בלי להיכנס למסכת מביכה של ניפוח אגו עצמי, רק אציין בקצרה שהייתי בהחלט גאה בתקליט, ובאופן שבו הצלחתי להרים את כל העסק.
נתוני מכירות ראשוניים הגיעו כשבועיים לאחר מכן. למרות הקמפיין המוצלח, מסתבר שבכל זאת לא קל למכור תקליט של אמנים לא מוכרים בלייבל חדש, ועוד תקליט אלקטרו קשוח בסגנון שעדיין רחוק מלהיות פופולרי. אמנם עד היום כבר נמכרו רוב העותקים של הריליס, אבל עדיין יש כמה עשרות בסטוק וההוצאות לא כוסו. אבל להרפתקה הזו נכנסתי בראיה לטווח ארוך יותר, וברור לי שאת השם של הלייבל אי אפשר לבנות ביום אחד, עם ריליס אחד. ואכן, בימים אלה כבר נכנסה לשלב מתקדם העבודה לקראת הוצאת הריליס השני בלייבל, שמורכב משני קטעים חדשים שלי. ממש בזמן כתיבת שורות אלה נדחסים שוב גרגרי הוויניל הקטנים בחום גבוה לתוך המשטחים הדקים והאהובים כל-כך. זה בהחלט מרגש, ואני מחכה בכיליון עיניים לתחילת הקמפיין ויציאת התקליט הבא.
תקליט עושים באהבה או שלא מנגבים חומוס בכלל
בתור ישראלי שגר בלונדון, גיליתי שלא עומדים בדרכי מחסומים כגון הבדלי שפה ומבטא או פערים תרבותיים או מנטליים. ללא יוצא מן הכלל, לאנשים איתם אני בקשר בתעשיית המוזיקה אין כל בעיה עם עובדת היותי זר בכלל וישראלי בפרט. לונדון כידוע מאוד הטרוגנית מבחינה אתנית ותרבותית, וזה בעצם מה שעושה אותה כל כך מגוונת ומעניינת. כאשר אנשים מתעניינים במוצא שלי בשל המבטא, אני נתקל דוקא בהתעניינות וסקרנות ולו רק בשל העובדה שיש מעט מאוד ישראלים, באופן יחסי, המעורבים כאן בתעשיית המוזיקה בכלל, ובז'אנרים אלטרנטיביים של מוזיקה אלקטרונית כגון ברייקביט ואלקטרו בפרט. למעשה, אחרי שעברתי את כל התהליך, אני מאמין שבשביל העניין העיקרי בפעילות של לייבל הוצאת תקליטים לא חייבים לגור כאן, וניתן לעשות את זה גם מישראל. רק תשאלו את הלייבלים של הטראנס שפועלים מישראל ומצליחים בחו"ל, או את די.ג'יי יואב בי שפתח עכשיו בארץ את לייבל הטכנו Wabi Sabi ומוכר את התקליטים שלו בכל העולם, בדיוק כמוני. אז נכון, קצת יותר קשה לנהל את העניינים כשכל הגורמים הרלוונטיים, בין אם מדובר במפעל ההדפסה, חברת ההפצה או חברת היחצ"נות, נמצאים בחו"ל, אבל לפחות אפשר לאכול חומוס מצוין כל הזמן, ותאמינו לי שמתגעגעים לזה כשגרים כאן.
אז הנה אני מוצא את עצמי, קצת יותר מחצי שנה מאז שהתחלתי את כל הסיפור, ובבעלותי לייבל של ממש. כל התשתית שאני צריך כדי להוציא מוזיקה קיימת ומיום ליום אני מבין יותר ויותר טוב איך העסק עובד ויוצר קשרים חדשים. בנוסף לכך ישנו מקבץ נאה של אנשים חשובים שמעריכים את המוזיקה של הלייבל, ולא פחות חשוב מכך כמה מאות אנשים שאהבו מספיק את התקליט כדי אשכרה לקנות אותו בימים שבהם הכל זמין להורדה בחינם באינטרנט. ההרגשה האישית שלי לגבי עשיית המוזיקה השתנתה לחלוטין, ממעמד של אנדרדוג שתלוי בלייבלים, די.ג'יים ועושי טובות למיניהם, למי ששולט בגורלו וקובע לאן הדברים ילכו. אפילו התחלתי לקבל דמואים של יוצרים שמחפשים מישהו שיאמין וישקיע בהם. ללא ספק, המרחק בין האולפן שלי לקהל היעד התקצר מאוד, וזאת הרי היתה כל המטרה.
למי שיש אי אלו שאלות או מעוניין להתייעץ איתי, אשמח להתכתב באי-מייל דרך הכתובת buffalofrequency@walla.com . אם יגיעו שאלות מעניינות נפרסם כאן את התשובות בטור נוסף בעוד שבועיים. כמו כן, למי שמעוניין, הלייבל הירושלמי אק-דאק החל להפיץ לאחרונה את תקליטי באפלו פריקוונסי בארץ, כך שניתן להשיג אותם בחנויות כמו האוזן השלישית וקרמבו בתל-אביב או באלנס בירושלים.