פרוגרסיב האוס

שבת בבוקר, יום יפה לנקיון הבית, צביעת חדר הילדים או סתם חשיבה מאומצת על שיפוץ המטבח. לעצלנים שקמו בטעות מוקדם בבוקר האופציה היותר סבירה היא גרירת הפוך אל הספה בסלון וצפייה מאסיבית בבי.בי.סי פריים, שם מזיעים כמה שעות טובות כדי להפוך סלונים דהויים וגינות נובלות לדפי כרומו בוהקים. ההתמכרות לתוכניות מסוג שפץ ביתך הפכה קשה יותר מאז החל הערוץ למלא את שבת בבוקר במעצבים שריריים שזוממים להתנפל על חלקות מסדרון, גינות קטנות, אדניות על החלון וחדרי שירותים, ולהפוך אותם לאמנות ארט-נובו פוסט מודרניסטית עם נטיות אוריינטליות. כל מה שנשאר לצופים זה לצפות בחדווה בדברים שהם לעולם לא יצליחו לעשות בבית ולחכות בקוצר רוח שבוע שלם עד למרתון הבא.

אבל אל דאגה, לא עוד שבעה ימים של ציפייה למנת הלייף-סטייל המזוקקת, גילת אנקורי באה להציל את המצב. היא ועוד חבורת קנדים שיצאה אי שם מתחילת שנות ה-90, שכל תכליתה היא שיפוץ הדברים האזוטריים ביותר שיכולתם לחשוב עליהם. ערוץ בית פלוס, כוכב נידח בשמי הטלוויזיה הרב ערוצית, מספק גם למכורים הקשים ביותר הקלה ברגעי משבר, שלא לומר רצון עז להרוס את הגינה ולבנות במקומה מזרקה עם פינת ישיבה ושבילים בסגנון מרוקאי.

במבט ראשון המראה הכללי של הערוץ נראה מוזר, מעין מכונת זמן קטנה שמחזירה אותנו אל הימים המופלאים בהם כל תוכנית נראתה כאילו צולמה בווידיאו ביתי, וכל מסך כחול איים לבלוע את מגישי התוכניות בעודם חיים. גילת אנקורי, כוהנת הלייף-סטייל מרמת אביב ג', מגישה מגזין חדשות עיצוב לואוטקי למהדרין, בניגוד מזעזע לכל מה שהערוץ אמור לייצג, ואפילו חינניותה המתפרצת לא מצליחה לכפר על כך. ממש לא ברור מדוע כל כתבה נראית כאילו יצאה מחדשות הערוץ הקהילתי של קריית שמונה, והמסך הכחול הנוראי שגורם להילה מלאכית לרחף מעל אנקורי ואורחיה מעיד בעיקר על קמצנות בריהוט באולפן. אותו הדבר אפשר לומר על תוכניתו של אלון נוימן, גם היא על עיצוב כמובן, אך יש משהו משובב נפש בשניהם שעושה חשק לצפות בהם למרות הכל.

החלק העיקרי של הערוץ, עם זאת, הוא תוכניות הרכש, ואת אלה אפשר לחלק לשני חלקים: תוכניות סטנדרטיות למכורים לייט, ותוכניות על גבול הביזאר שנועדו לאנשים שממש, אבל ממש, אין להם מה לעשות במשך היום. מתברר שחוץ מסלונים וחדרי שינה, החדרים החביבים על מעצבי בי.בי.סי, יש עוד הרבה מקומות בבית שאפשר להתמקד בהם. למה לקפח את עליית הגג או את המרפסת? לכל חדר וחדר בבית מגיעה התייחסות שווה. חכו, גם לחדר השירותים נגיע. התוכנית "אתגרים עיצוביים" לוקחת חדר שהמתכנן שלו לקה כנראה בהתקף אפילפטי בזמן ששרטט אותו, ונותנת לבעליו לבחור מעצב פנים מוכשר מתוך שלושה כדי שייתן לו הרגשה של בית. נחמד. "גינה בהפתעה" נותנת לשני זוגות לעצב זה את מרפסתו של זה. גם פה לא נרשמה התלהבות יתר, כי אם הקלה זמנית בקריז.

הפנינים האמיתיות של הערוץ נמצאות כך סתם באמצע היום ומגיעות ללא כל התרעה. פתאום בזמן צפייה רגועה במעברונים החוזרים על עצמם עד כלות (שניים בסך הכל, תתרגלו ללמוד הר-בה על הבאוהאוס בתל-אביב) תקף את המסך מגדל ירקות עולץ וביקש ללמד את הצופים איך לגדל פלפלים וחצילים בגינה. אם תמיד חלמתם לטפח גינת ירק בביתכם ולא ידעתם איך בדיוק מתקינים את המבנה התומך כדי שהחצילים לא יפלו חלילה, "קורס גינון" היא בשבילכם. אם תמיד חלמתם להתקין לבד את הכיור בשירותים או לתקן כסא נדנדה, לעומת זאת, לכו על "השיפוצניקים" או "המתקנת", תוכניות ללא סקס אפיל, ללא רעיונות עיצוביים ובלי שום סיבה אמיתית לצפות בהן. רק כמה שיפוצניקים נטולי חריץ שמתקינים מנורות חשמל, אינסטלציה ועוד דברים שתמיד עניינו אתכם ואף פעם לא הודתם בזה. הארד קור למתקדמים.

אם השיפוץ הביתי לא בוער בעצמותיכם, אלא רק מנדנד איפשהו בפינה השמאלית של המוח, סביר להניח שתתאכזבו קצת מהרטרו שפורץ מכל פיקסל ופיקסל במסך. אווירת הערוץ הקהילתי שורה על הערוץ ועשויה להכניס לחרדות כל מי ש"עבודת בית" היא ההתנסות היחידה שלו עם הז'אנר. אם אתם חובבי העניין, לעומת זאת, זה ממש לא משנה לכם. בטח כבר מזמן הפסקתם לקרוא את הכתבה והתיישבתם מול הטלוויזיה, חולמים על וילה מעוצבת, פלפלים מעוצבים, וכסא נדנדה מעוצב אחד, שתיקנתם בעצמכם.