טו ביבי או לא טו ביבי

הכל קטן על איתן. המבחן מול גדי סוקניק ורינה מצליח בערוץ שתיים, הכחול של אולפני החדשות וחליפתו של גדי גרמו לשאר המתמודדים להשתין מהתרגשות. חוץ מאיתן כמובן. הוא היה כבר בצוות של גיא פינס, באודישנים לפרויקט וואי ואני בטוחה שכבר התחכך באיזה סלב או שניים בחייו, אז שגדי ורינה יגרמו לו לפרכס ולאבד את העשתונות?! הוא לא ייתן לזה לקרות.

שאר המתמודדים, כאמור, איבדו את הצפון. אמיר לנג כמעט התמוטט כשקלט שהוא מתחיל לכחכח יותר מדי בגרון ולגמגם לנוכח השאלות הנוקבות לכאורה מבית היוצר של ערוץ שתיים. מצד שני, הוא לא נתן לאיתן, יריבו הנצחי, לנוח על זרי הדפנה. הוא התאפס על עצמו, שתה שני ליטר מים וניסה, ללא הצלחה יתרה, לענות על השאלה החוזרת ונשנית, למה ישראל מתעללת בעם הפלשתינאי?

אתמול נפל פתאום האסימון - אמיר לנג הוא ביבי וואנאבי. הוא כנראה צפה לא פעם ולא פעמיים בכל הראיונות של ביבי, ואפילו אימץ לעצמו את תנועת ידו של יקיר העניים. לעומת זאת, כשהמתמודדים היו צריכים להרשים בתחילת הפרק את השגריר היפני, ג'ון יוקוטה, לנג עשה עבודת תחקיר מעמיקה, שגרמה לשגריר להעדיף אותו על פני הקבוצה. איך שאני רואה את הדברים, לנג השאיר את לשונו דבוקה עמוק בתוך ישבנו של השגריר, ואולי זה הזמן לומר לאמיר, שעל הדרך יוציא גם את הטמפון מהתחת. זה לא מחמיא לו ובטח שלא עוזר לו במשימה. וזו כנראה הסיבה שבגללה לנג נופה בסוף הפרק.

יריבו הגדול של לנג, איתן שוורץ, הוא זה שקיבל את החסינות מהוועדה ובצדק. אולם יש לי כמה השגות לגבי אמינותו של הבחור. נכון, האנגלית שלו ללא רבב, והוא מופיע בטלוויזיה בצורה נקייה ורהוטה, אך יש לי הרגשה שאם קיים ספר ששמו "1000 צעדים ראשונים למסביר המתחיל", נמצא אותו נח מתחת לכרית של איתן. האיש לא סוטה מילימטר מהכללים, וזה משהו שגורם לי להטיל ספק באמינות שלו, ואמינות, כידוע, היא דבר שאי אפשר להפחית בחשיבותו בעבודה המיוחלת כשגריר ישראל בניו יורק. לזכות המריונטה שוורץ אני יכולה לומר, שלאחר העימות הגדול מול יעל, בו גרף מחמאות מהשופטים בוועדה, הוא הודה שישראל היא לא מקום מושלם והוא לא בטוח שאנחנו לא עושים לפעמים טעויות שיש להתבייש בהם. יש משהו בדבריו, ועל הטעויות האלה, אנחנו משלמים יום יום.

ולבחורה אחרת שחושבת שהיא תמיד צודקת – יעל. מה אומר לך יקירתי? יש לי הרגשה שבכל פעם שאת מודיעה לנו שאת מעולה ושאת גאון טלוויזיה בהתהוות, את הורסת לעצמך. השחצנות הזאת לא תוביל אותך לשום מקום - תראי את ענבל גבריאלי.

והמתמודד האחרון הוא צביקה, הבחור המקסים, הנחמד והמצחיק. אך מה לעשות הנחמדות הזו משחקת נגדו. כשהמתמודדים פגשו את שגריר יפן, צביקה לא יכול היה להתאפק, וכבר בהתחלה פלט שאלה מיותרת, רק כי חשב לעצמו שזו דרך טובה לשבור את הקרח. כשצביקה עמד מול גדי ורינה, הוא פשוט התפרק לגמרי. הוא נכנס לחרדות קשות, גמגם וענה תשובות לא לעניין בעליל. צביקה, קפוץ לבית המרקחת הקרוב לביתך ורכוש לך איזה וואליום קטן, שיציל אותך מתקריות מביכות שכאלה בעתיד.

גם אתמול ראינו שיוצרי הסדרה, או הזכיינית המשדרת קשת, חושבים שהבעיות של מדינת ישראל טמונות בהסברה ובאופן הצגת הדברים, אולי אם נסביר נכון אז נהיה צודקים. הם מפספסים את העניין המהותי ומתעסקים באיכות האנגלית ובכמות הגימגומים של המסביר לעתיד. כולם מדברים על שלום אף אחד לא מדבר על צדק. לפחות רינה, נחמן ויעקב התקוטטו ביניהם בוועדה, אז משהו טוב כן יוצא מכל הסיפור הזה.