תסמונת דאונטאון

בחוץ, על קירות, פחי זבל, מכוניות נטושות, שלטי רחוב ועוד, כיד הדמיון הטובה, הפורמט החצוף, הבועט והשערורייתי הזה נמצא עמנו, בלבושו הנוכחי, עשרות שנים, ולא מדובר בתופעה עונתית שחלפה מהעולם. מאות מאמני הרחוב הפעילים כיום ברחבי העולם חייבים הרבה מהפרסום, הריספקט והמוזה שהם מקבלים ליישות אינטרנטית אחת ויחידה, ה"מכה" של הסטריט-ארט, ווסטר קולקטיב, מיזם עצמאי ונטול אינטרסים כלכליים של זוג ניו-יורקרים צעירים, שחיים ונושמים אמנות, ועדיף כזו שחיה ברחוב.

האתר, שמתעדכן כמה פעמים ביום, מאכלס את טובות העבודות שאפשר למצוא על הכדור, ומביא גם ראיונות קצרים עם אמנים, טיפים ל"הישרדות" בזמן פעולה ברחוב, קישורים לאתרי היוצרים וארכיון עצום של כתבות ותמונות קודמות. בעקבות אסון הצונמי אף התגייס הקולקטיב ומכר עבודות שתרמו אמנים למען נפגעי האסון (עוד הוכחה לכך שאמנות צעירה ואנונימית אהודה ומוכרת: כ-5000 דולר נתרמו והמונה עדיין דופק).

הקסם של ווסטר קולקטיב, מעבר לויזואלים הכובשים שהוא מציג, מתבטא בהשראה ובתחושת השליחות שמוקרנת מדפיו. לא פעם מוצאים את עצמם המבקרים באתר קמים מכסא המחשב, אורזים כמה פוסטרים עבודת יד ויוצאים להדביק. במילה אחת: חובה. בשלוש מילים: אתם עוד פה?

ואם אתם עדיין פה, ובאותו עניין של כבוד והשראה, נזכיר הפעם גם את בנקסי, אולי אמן הרחוב הפעיל הכי מפורסם של ימינו. בנקסי הוא דמות מסתורית, שאיש אינו יודע את זהותו האמיתית, אמן בריטי עם אמירה חברתית נוקבת, מלאת הומור שנון ועוקצני, שפועל בעיקר בלונדון. עבודותיו נוטות לבקר את הממסד האנגלי, המשטרה, בתי המשפט, תרבות הצריכה והמיתוג, ואפילו את התייר הממוצע ש"רק רוצה לצלם את הביג בן".

מסממניו המוכרים של בנקסי: עכברושי ענק, שוטרים עם פרצוף סמיילי, אמרות שפר כמו: "אנשים שקמים מוקדם בבוקר גורמים לרעב, מחלות ומלחמה", והליקופטרים עם פפיון ורוד שמאחלים
לעוברים ולשבים בלונדון "שיהיה לך יום טוב".

כוונו את השעון המעורר שעתיים-שלוש מאוחר יותר, ושיהיה לכם יום טוב. ניפגש ברחוב.