אתמול בלילה הדי.ג'יי הציל חיים

אני חולה רדיו. יש לי גיבורי רדיו, יש לי רגעי רדיו. אני זוכר שירים ששמעתי בתחנות מסוימות, מוגשים בדרך מסוימת או ממוקססים באחרת. מבחינתי אלו אירועים שקרו בחיי, לא פחות מאירועים מכוננים אחרים. כשאני מגיע למקום חדש, רק תנו לי לבדוק איזה תחנות יש בו על הסקאלה. לילה קפוא אחד בלונדון, בערך שמונה שנים אחורה, נחתתי על רצף שירי סול איטיים ומחרמנים, כולם בהפקות היפ-הופ מתכתיות. אחרי 20 דקות בערך הגיח, מפאקינג שום מקום, "I Ain’t Gonna Stand For This" של סטיבי וונדר (במקור מופיע ב-מ"Hotter Than July", 1980). השיר הזה מעולם לא נשמע כל כך מסעיר וחם כמו באותו לילה, באותו רצף. בכל ההתרגשות הזאת, מה שחשבתי בדיוק באותו רגע, היה "ככה רדיו צריך להשמע".

קינג בריט אוהב רדיו ומבין אותו. הוא לא סתם בחר בשם הזה לאוסף החדש שלו. ב-2001 הוציא תחת ידיו כמעט-מאסטרפיס בשם "Sylk 130: Re-Members Only", אלבום שהוגש ונערך כתוכנית רדיו לכל דבר, עם הטאץ' האישי שמעבר לעוד די.ג'יי סט סינתטי. "תארו לכם...תחנת הרדיו הכי Fאנקית, מגניבה, על ה-FM שלכם... WISH 130 עורכת את מסיבת המאה: אקסטרווגאנזת סוף האייטיז. ואתם מוזמנים" כתבה אורסולה ראקר, זוגתו של בריט, בעטיפה הפנימית.

באותה שנה יצא יצא אלבום המפתח של החזרה לאייטיז: "Kittenz And Thee Glitz" של פליקס דה האוסקאט. לבריט ופליקס הרבה מהמשותף: שניהם אנשי האוס אפרו-אמריקאיים. שניהם התחנכו על מגוון אדיר של סגנונות : הג'אז וה-Fאנק של ההורים, ההיפ-הופ שגדל ביחד איתם כילדים, גל-חדש ולהקות רוק כמו הסמית'ס וטוק טוק מהאייטיז. שניהם הכניסו והוציאו את ההשפעות האלה אל מרחבי הטכנו והאסיד-האוס. אבל אם היצירה האייטיזית של פליקס משיקאגו הייתה יריית הפתיחה הרשמית במירוץ אחרי האלקטרו-Pאנק של השנים האחרונות, הרי שבריט מפילדפיה מחובר לשנות השמונים ממקום שונה לגמרי. האייטיז שלו, אליהן הוא חוזר ב"רי-ממברז אונלי" הן האייטיז של הסול, שהתקיים באותה תקופה על פלנטה אחרת לגמרי. זה הסול שחגג בבריטניה בהפקות פופיות אלקטרוניות, שיוצג ע"י אמני בלו-אייד-סול לבנים, כמו אליסון מויה ומרטין פריי (סולן ABC) שמתארחים בתקליט, או ע"י אמני אר-אנ'-בי אמריקאים שחורים, כמו אס.או.אס בנד, קמאו, ג'פרי אוסבורן ואחרים, שחגגו עם סינתיסייזרים באותן שנים.

בריט ופליקס שייכים לאותו דור, זה שכולל גם גיבורים כמו קרל קרייג. דור של מעמד ביניים שחור, שיינק בצעירותו שלל השפעות מוזיקליות, ולכן הוא גם מתפרס על כמה שיותר גווני יצירה. התפוקה של בריט היא כנראה חסרת המעצורים מכולם. בהתחלה פגשנו אותו כ-סילקוורם, די.ג'יי של הרכב הג'אז-ראפ המופלא דיגבל פלאנטס. משם התחבר עם חברו לעיר פילדלפיה, ג'וש וינק, כמקים חברת התקליטים Ovum. תחת השם סילק 130 יצר את תקליט הסולו הראשון שלו ב-97', "When The Funk Hits The Fan", ובהמשך הגדיל את המוניטין שלו כרמיקסר תחת השם סקובה, הפיק את פרוייקט האפרו-ביט של אובה-Fאנקי, הנדס את תקליט הג'אז ה"פילדלפיה אקספרימנט", וכמובן המשיך לתקלט בעולם, בין השאר גם באומן-17 בירושלים. "רציתי להיות הדי.ג'יי הזה, הדי.ג'יי שהציל את חיי. עכשיו אולי אני אוכל להציל את חייו של מישהו אחר" אמר בפתיחת אלבומו הראשון.

"ככה רדיו צריך להשמע" הוא אוסף של חברת המולטי-מדיה שלו, "Five Six Recordings". למרות שזו בעיקר אסופה של סינגלים שיצאו בחברה בשנה האחרונה, צליל ההפקה והגישה המזוהה של בריט הוא שמכוון את התקליט, שנשמע כמו יצירה חדשה ומגובשת שלו לכל דבר. בשנה שעברה הוציא את "Adventures In Lo Fi", אלבום עמוס ראפרים אורחים, כולו על טהרת ההיפ-הופ. האוסף החדש נשמע כדילוג על הפרק ההוא, לטובת המשך ישיר ל"ריממברז אונלי". אם תקראו קומוניקטים או כתבות על בריט תמצאו לא פעם את המילה "Deeper". ולא לשווא. הכל פה נשמע עמוק, שוחה באיטיות במים אלקטרונים חושניים. כמו ההאוס הלילי, עליו שרים זמרי אר-אנ'-בי, שלא מתאמצים להוכיח את עצמם. להיפך, נדמה שהם שרים מרגעי הדמדומים האלה שלפני השינה, ממש מתחת לסדינים. אולי ככה ד'אנג'לו ואנג'י סטון נשמעו כשהם עשו את ילדם המשותף. סטיב ספייסק, מישל סאפרו וגם זמרת האייטיז ג'ודי ווטלי (לשעבר בשלמאר) שרים במתיקות ממיסת לב, וטים מוצר הורג ב"סטארשיפ", מין שילוב בין שון לי לדיוויד בואי.

חלקו השני של הדיסק אינסטרומנטלי ברובו, ופחות מגובש מקודמו. הוא נע בין ברוקן-ביט ענוג וסקסי לקטע האוס ארוך, זול וסתמי יחסית לקטעים שלפניו, עובר דרך ג'אז פרנואידי על גרוב אלקטרוני, היפ-הופ, גרוב בלוזי מגניב והאוס אמביינטי ממסטל. העניין הוא, שגם ברגעים הפחות חזקים, בריט חשב כאיש רדיו. הוא בנה תוכנית, לפרקים מסודרת, לפרקים אבסטרקטית יותר, אבל כל הזמן מעניינת. וככה, קיבינמט, ככה רדיו צריך להישמע.


אמנים שונים, "This Is What Radio Should Sound Like" (יבוא, Five Six Recordings)