ריצ'י ואלוויס נצפו בגואה

באופן מקרי או לא, התקבלו השבוע מספר עדויות מאנשים שזיהו ברחבי בריטניה את ריצ'י אדוארדס, החבר הנעדר של המניק סטריט פריצ'רס, עשר שנים בדיוק אחרי היעלמותו המסתורית. מסתבר שרבים עדיין מאמינים כי הגיטריסט וכותב השירים של הלהקה הוולשית חי ומסתתר במקום כלשהו.

באחד בפברואר 1995 עזב ריצ'י את חדר המלון שלו בלונדון, ערב יציאה למסע הופעות בארה"ב, ונסע לדירתו בקרדיף, שם השאיר את הדרכון שלו, כרטיס האשראי, וכדורי הפרוזק – ונעלם. מכוניתו נמצאה ב-17 בפברואר בתחנת דלק ליד גשר סברן. המצבר של הרכב היה מת ולנהג לא היה זכר. רבים משערים שריצ'י קפץ מהגשר אל מותו. זה לא היה בלתי סביר שהבחור המיוסר, שנאבק באנורקסיה, אלכוהוליזם ודיכאון, יחליט להתאבד. גם המנהג שלו לחרוט על גופו בסכין סיסמאות שונות, לא הצביע על יציבות נפשית.

העובדה שגופתו של ריצ'י אדוארדס מעולם לא נמצאה, העלתה סימני שאלה בנוגע לגורלו, וסייעה להפוך אותו ל"אלביס" של האינדי-רוק. "אנשים באמת מאמינים שהם ראו את ריצ'י באוטובוס או ליד תחנת רכבת תחתית, מספר דובר מטעם קו הנעדרים הארצי סיפר ל"גרדיאן": "היו לנו כמה פניות ביום השנה להיעדרות ואני בטוח שנמשיך לקבל דיווחים מאנשים שחושבים שראו אותו, בגלל התאריך". במהלך השנים התקבלו עדויות מאנשים בסקוטלנד, גרמניה, הודו והאיים הקנריים, מאנשים שהיו משוכנעים שזיהו את ריצ'י בוודאות. באיים הקנריים סיפרה תיירת בריטית כי פנתה לאדם שזיהתה כריצ'י בפאב. האלמוני נמלט מהמקום בריצה. משפחתו של ריצ'י סירבה להכריז רשמית על מותו ובמשטרה המקומית תיק חקירת היעלמותו נותר פתוח, ובודקים כל פיסת מידע שמתקבלת.

המניק סטריט פריצ'רס המשיכו לפעול כשלישיה בלי כותב המילים העיקרי שלה, והגיעו לשיאי הצלחה מסחרית בשני האלבומים שהקליטו אחרי היעלמותו. הלהקה ממשיכה להעביר תמלוגים לחשבון בנק מיוחד ודמותו של הנעדר ממשיכה להופיע בשירים שכותב חברו ללהקה, הבאסיסט ניקי ווייר. "העשור להעלמו הוא משהו אישי בין הלהקה ומשפחתו של ריצ'י", אומר ווייר, המתנגד לציון התאריך בצורה פומבית.

סיימון פרייס, שכתב ב-1999 ספר על הלהקה, לא מאמין שאדוארדס התאבד. לדבריו, יש עדויות שהגיטריסט רצה להיעלם ולהתנתק. הוא מבסס את ההנחה על סכומי כסף משמעותיים שריצ'י הוציא מכספומטים ומאריזות של מזון שנמצאו במכוניתו ומעידים כי הוא חי בה במשך זמן מה. "אני חושב שהעובדות תומכות בתאוריה שהוא פשוט רצה לברוח. הוא לא היה בעניין של התאבדות אלא של בריחה", טוען פרייס. הוא חושב שההערצה לריצ'י אדוארדס נבעה בעיקר מהטקסטים הייחודיים שכתב לאלבומי הלהקה, במיוחד לדיסק "הולי בייבל".

בקו החם לנעדרים בבריטניה מסבירים כי ככל שזמן ההיעדרות מתארך, פוחתים הסיכויים שהאדם יחזור. עם זאת, הם מספרים שאדם שנעלם ב-1987 בגיל 22, פתאום הופיע והחל לשקם את יחסיו עם משפחתו. "זה מזכיר לכולנו שתמיד יש תקווה".