משגייע

איימי הקרלינג כבר עשתה די והותר כדי לרכוש לעצמה מקום של כבוד בפנתיאון קומדיות הנעורים, ושום דבר לא יכול לקחת את זה ממנה, אבל ממי שביימה את “Fast times at Ridgemont high" המיתולוגי - הסרט שהתחיל את שגעון סרטי הנעורים של האייטיז - את "קלולס" ואת "חופשה מטורפת באירופה", הייתי מצפה למשהו מעט יותר מרשים/מצחיק מאשר "לוזר".

"לוזר" ("Loser") עוקב אחר צעדיו הראשונים של סמול-טאון בוי נחמד, חמוד ומנומס בשם פול (ג'ייסון ביגס, זה עם המה-שמו בעוגה מ"אמריקן פאי") בקולג', שם הוא מתאהב בבחורה נחמדה, חמודה ומנומסת, אם כי בעלת טעם מעט גותי היי-סקולי בלבוש, בשם דורה (מנה סוברי, שהתקדמה מ"אמריקן פאי" לתפקיד הקטליזטורית להתעוררות של קווין ספייסי ב"אמריקן ביוטי"), כאשר הבעיה היחידה הנראית לעין היא שדורה מאוהבת בפרופסור אלקוט (גרג קניר) המניאק שמזלזל באינטליגנציה שלה ומנצל אותה לצורכי מין, הכנת תה וקניית מצרכים. לאור העובדה שזאת באמת הבעיה היחידה (זה לא שדורה לא אוהבת את פול ואפילו אין איזשהו פער מעמדי ברור שהם צריכים להתגבר עליו), אין לסרט שום עלילה ממשית, כזאת עם התפתחויות למשל, ואנחנו בסך הכל צריכים לחכות בסבלנות שדורה תתעורר ותבין שהיא צריכה לזרוק את הפרופסור ולהיות עם פול. בינתיים לא קורה שום דבר מעניין חוץ מזה שפול ודורה מצילים ביחד ולד של חתול - כנראה כדי שנדע שהם יהיו הורים טובים - ואפילו לא חסכו מאיתנו את סצינת ה"אנחנו עושים יום כיף בעיר ולכן אנחנו מודדים כובעים משוגעים" הסופר-שחוקה.

לאור השם של הסרט, הציפיות המוקדמות מהקליפ של “Teenage Dirtbag” (בו בכלל נראה שדורה היא מלכת הכיתה וחברה של איזה שחקן פוטבול ושפול הוא ילד דחוי שכולם מתעללים בו) והעיסוק של "קלולס" בהיררכיות חברתיות, לא ממש הבנתי מי נגד מי ב"לוזר". האם שלושת האהבלים שנראים כאילו הם לא התקבלו לרדיוהד כי הם עקומים מדי ומבלים את זמנם בהכנסת סמי date-rape למשקאות של בחורות הם המקובלים? האם החלפת כובע הציידים א-לה "פארגו" של פול בכובע מהסוג שהיה מביך ללבוש אפילו בימי "יפה בורוד" מסמן מייקאובר מחנון לבחור לעניין? האם פול בכלל היה חנון? ואם כן - מאיפה ולמה יש לחנון שאין לו גרוש על התחת שני כרטיסים להופעה של Everclear (שלאור העובדה שדורה אוהבת אותם, כנראה שנחשבת בקולג' אמריקאי ללהקה מגניבה)? האם פול אמור להיות חכם? ומה עם דורה? כי מהאופן בו היא סתרה בביטחון את הניתוח של הפרופסור את קפקא היה נראה שהבחורה יודעת על מה היא מדברת, אבל סצינת ה"איזו תמונה מהמוזיאון כדאי לתלות בסלון" התמוהה די סתרה את זה. אני מבינה שהקטע הזה אמור להדגיש שדורה שופטת אמנות בפרמטרים רגשיים וכנים בניגוד לפרופסור שהוא סתם פלצן, אבל משהו השתבש בדרך.

אחרי שהתחבטתי קשות בכל השאלות האלה ובעוד הרבה שאלות אחרות שהצביעו על חוסר קונסיסטנטיות, אי דיוק וסתם זריקת זין, הבנתי שאני שוברת את הראש לשווא. "לוזר" אמנם לא עומד בסטנדרטים של הקרלינג (מצד שני, היא ביימה גם את "תראו מי שמדבר" אחד ושתיים, ככה שיכול להיות יותר גרוע), אבל אי אפשר להכחיש שגם ביגס וגם סוברי חמודים מאוד ושהנשיקה המיוחלת שלהם עשתה לכולם טוב על הלב, אז למה להתלונן כל כך הרבה?