ערוץ כן למה?!

אל העונה החדשה של יס Y ניגשתי באותה תחושת ביטחון ואמונה שעימה אני נכנס למונית, מגיע למתווך דירות או הולך למוסכניק. ניתן להגיד שכל ההבטחות לערוץ צעיר, סקסי ובועט הסתכמו עד היום ברובן בגרפיקה צעקנית וזולה ובתוכניות "בלוג" שעלו פחות מעציץ גרניום.

הבעיה ביס Y מעולם לא הייתה בתוכניות מחו"ל - בתחום הייבוא נראית העונה החדשה של הערוץ מבטיחה מתמיד - עונות חדשות של עלי ג'י, ה"זוג טרי" בכיכובה של העגלה הטיפשה מכולן ג'סיקה סימפסון ו"פאנק'ד" המשעשעת עם קוצ'ר החתיך מבטיחות לכולם ערבי סטלה מהנים. הבעיה היתה עם ההפקות המקומיות, כדוגמת "סקר הסקס הגדול", ה"בלוג" ו-"Y בלילה", שלא ממש היוו גורם לגאווה בערוץ שאמור לייצר תרבות חדשה ורעננה. אם לשפוט על פי לוח השידורים שהוצג אתמול בערב, ערוץ יס Y אולי ממשיך לבעוט, אבל בעיקר לעצמו ברגל.

הערב התחיל בשמונה וחצי עם התוכנית "האוסף של יוסף", שמאגדת את יוצאי פרויקט Y הנבחרים המציגים קטעים "קומיים" קצרים. בתגובה הצופים שולחים SMS ובוחרים מי מבין הקטעים הוא האהוב עליהם ביותר. בין לבין משובצים קליפים שהקשר היחידי ביניהם ישיבה משותפת בבוידעם של גלגל"צ. קשה היה להעלות על הדעת קונספט מוצלח פחות לאסופת פליטים מחוסרת הכשרון הזו. הרי מראש שיעורי המשחק והזמרה בפרויקט היו רק תירוץ עלוב לכינוס חבורה של אנשים שמוכנים לחשוף את נפשם וערוותם אל מול הציבור והמצלמה. הדרמה האמיתית בפרויקט Y הייתה בין השיעורים ולא בגללם. ב"אוסף של יוסף" אנו נאלצים להחשף לתמצית כל אותם שיעורים, שעל פי המונולוגים המבישים והבנאליים שניתנו אתמול, לא לימדו את יוצאי הפרויקט דבר וחצי דבר על משחק, שירה או הופעה מול מצלמה. שוב פיראס דהר על כרטיס הערבי–ישראלי, שוב ליבי התבכיינה וצ'ינו וחמאווי עשו מערכון על נזלת. לא פחות.

היחידה שהצליחה להפגין כשרון מינימלי הייתה מישל (כרגיל), ולמרבה ההפתעה גם רוני וקמילה השתרכו מאחור עם דיאלוג חצי משעשע. המודעות העצמית בשקל שעטו המשתתפים על עצמם מאז הסתיימו הפרויקטים לא עזרה במאומה. את דלות הכשרון לא יסתיר גם ג'אמפר האדידס הכי מעוצב.

אפשר היה לחשוב שאחרי יהודה ברקן, זאב רווח ויגאל שילון, ימאס עם ישראל במתיחות ופברוקים, אך ערוץ יס Y סבור אחרת. התוכנית הבאה בתור היא "קומי קומי" בה מסתובבים ארבעה קומיקאים ומטרידים שלל עוברים ושבים, במקרה רובם זקנים או רוסים. רוב הסיטואציות בנויות על אותו עיקרון. אנשים מסתובבים ברחוב ומולם מגיח הדאחקן התורן שקופץ כטמבל, אומר משפט לא ברור או מתנהג באופן בלתי צפוי. פעם זה יכול להיות אדם שנכנס לבוש כטבח אל חנות חיות בית ושואל איך לבשל את הדגים שבאקווריום ופעם אחרת זו יכולה להיות אישה שמוכרת משקפי רנטגן לעוברים ברחוב. בעידן בו ב"ג'ק אס" המציאו את דחיפת האשכים לנחיריים של זקנות תמות תוך רכיבה על סקטבורד שעשוי מעגלת סופרמרקט, ו"קצרים" המתוסרטת היטב מפגינה פאנצ'ים מהודקים, לא נותר אלא לתהות איפה טמון החידוש והעניין ב"קומי קומי" תוכנית מתיחות שבקושי עושה מתיחת פנים לקונספט של יהודה ברקן ויגאל שילון, מלפני עשרים שנה.

אחרי שתי נפילות שכאלו, כשכבר היה נדמה ששום דבר טוב לא יוכל לצמוח מהערוץ זה, בצבצה לה לפתע מתוך ביצת הבינוניות פנינה מלוטשת יחסית - תוכנית האירוח החדשה של מיכאל הנגבי והילה נחשון-דומב. אמנם התוכנית לוקה במגניבות יתר מאולצת, אך בסך הכול נדמה שסוף סוף הכתרים שקשרו יס Y לעצמם, בדבר רוח צעירה ורעננה, עלולים עוד להתגלות כיותר מהבטחת שווא. הנגבי המנוסה ונחשון-דומב מנווטים בקלילות נינוחה יחסית תוכנית אירוח כמעט הזויה, שנעה בין אייטמים על רינגטונז של סלבז למצעד הדיסקים החמים ועד לפינת אנימציה קורעת על חיי הזוהר של דמות "בדויה" בשם אגם דולברג שכותשת את הכוכבת הצעירה עד דק. בין לבין הופיעו כתבות שטח חינניות. אחת של "הבלונדיניות" (ליהי שלו ויפעת הללי), גרסת הג'אנק פוד לאיה ושירלי, שביקרו בטקס כוכבי ערוץ הילדים, והשנייה של עמית אדלר, משורר מדובלל שיצא לחקור את תרבות הפיק אפ במכוני הכושר. התוכנית הצליחה לשלב רוח שטות ומודעות עצמית שהודגמה יפה בראיון סתלבטני עם מוני מושונוב ואם רק יפסיקו כל הבחורות בתוכנית לחשוב שהן חייבות לעפעף ולמצמץ בשפתותיהן כדי לעבור מסך, אז אפשר לסכם את כל האירוע כהצלחה.