"חלומות מתוקים" היה אמור להיות סרט עבור מי שהמילה "התמסדות" מסמרת את שערות עורו ומוחקת את חיוכו. הפתיחה מציגה משפחה קלאסית מאושרת (אבא-אימא-תינוק) המצחקקת לה בבית כפרי טובל בירק. ברקע נשמע קולה של הגיבורה מרי (איבן הג'ג'לה) המצהיר שהשטנץ המשפחתי מעולם לא עשה לה את זה היא לא תמצא את אושרה בפורמט הקונבנציונלי. בסצנת הסיום (בלי ספויילר) נסגר מעגל, מרי תציב לפנינו אידיליה משפחתית אלטרנטיבית. חבל רק שחדי האבחנה יוכלו לגלות שעל פי "חלומות מתוקים", אושר, בכל מקרה, שווה משפחה וילדים. אנשי שוליים וקבוצות מיעוט יקרים - כדאי שתתחילו ללמוד להחליף טיטולים, כי במוקדם או במאוחר תמצאו את עצמכם זקוקים למיומנות זו. שלא תגידו שלא ידעתם.
"חלומות מתוקים עשויים מזה, מי אני שלא אסכים? אני מטיילת בעולם ובשבעת הימים, כולם מחפשים משהו" מפזמת אנני לנוקס בשיר שנתן לסרט את שמו. החומר שממנו עשויים החלומות האנושיים המתוקים אמור היה להיות מרכז הדיון. חבל שתרגיל התחמקות פחדני של היוצרים הפך את הסרט לאגדה פרטית שאין לה אומץ להסתכסך באמת עם הקונצנזוס.
תינוק אחד בבקשה
ולסיפור - מרי, הגיבורה, היא אישה צעירה ומיוסרת למדי שמטיילת בעולם ועובדת בעבודות מזדמנות יחד עם חברתה הטובה והמצחיקה סופי (ברונה גאלאגר המצוינת). את דרכן הן רגילות לרצף בבקבוקי אלכוהול, עשן סיגריות וגברים מזדמנים. חלומותיה המתוקים של סופי מורכבים בעיקר מאמריקאי בשם קן שהשאירה אי שם בדרך, ולמרי עצמה אין חלומות מתוקים כלל, כלומר אין לה אמונה באהבה או בעתיד כלשהו.
באחת הערים בהן עוגנת האונייה בה הן עובדות, פוגשת מרי משפחה חסרת ילדים שחלומותיה המתוקים כוללים יורש עצר צעיר, ומוכנה לשלם עבור שירות של אם פונדקאית הרבה מאד כסף. מרי מתפתה לעסקה, אבל אסון נורא שקורה בדרך מבריח אותה מהעיר למסע חיפושים אחרי קן האמריקאי, אהובה לשעבר של סופי. האנשים שתפגוש בעיירה בה מתגורר קן יהוו אלטרנטיבה קיומית עבורה ויאלצו אותה להתמודד עם הריונה, חייה ועתידה.
"חלומות מתוקים" מגיע אלינו היישר מאח ההסקה של סקנדינביה, מבית היוצר של סורן קרא - יקובסן ("שירו האחרון של מיפונה"), במאי ומוזיקאי שהחזיק ידיים עם פון טרייר ב"דוגמה 95". בסרטו הנוכחי נתמך מר קרא-יקובסן באחד התסריטאים החשובים בדנמרק, אנדרס תומס ג'נסן ("אהבות פתוחות", "הקצבים"). הקאסט המעולה כולל מלבד הגיבורות, גם את יואן ברמנר (ספאד מ"טריינספוטינג"), מרטין הנדרסון ("הצלצול") וגרי לואיס ("בילי אליוט", "קוראים לי ג'ו").
התסריט מרפרף על פני מילים ענקיות אושר, חלומות, אהבה, אבל משאיר אותן בגודל של קבוקים, חסרות מענה הולם. מרי עוברת את דרך הייסורים שלה על מנת להיווכח שתמונת הוילה המשפחתית מתחילת הסרט, היא פלוס מינוס מה שרצתה כל הזמן, היא רק הייתה צריכה ללמוד לאהוב את עצמה קודם. ההגיגים האלה מרכיבים סרט חמוד עבור מי שלא באמת מעוניין לבחוש בחומר ממנו עשויים חלומותיו, פן יקרוס עולמו. לכן, החומר ממנו עשויים החלומות המתוקים, לפחות על פי הסרט, הוא בשורה התחתונה טיטולים. אם אתם לא מאמינים, תשאלו את אנני לנוקס.