ג'ובוי

איזו מוזיקה שמעת בזמן שעבדת על התערוכה?

אני תמיד שומע מוזיקה כשאני עובד. בחודשיים האחרונים אני מקשיב ליוצרים שונים מהלייבל הנורבגי המיניאטורי והאיכותי, "Rune Grammofon". הכיוון שלהם נע בין אזורי האמביינט, הרוק, הג'ז והאבסטראקט. הם יוצרים קו מינימליסטי, רגיש ומלודי, תוקפני, מוזר ובלתי אכיל. הכל מאוגד תחת המוטו money will ruin everything. הם דוחים חישובים כלכליים, והמשמעות היא איכות בלתי מתפשרת ומאתגרת. הם לא מייצגים את הצפוי, הכל מתחיל מחדש. התוצאה מדהימה. אני מאוד מתחבר לתפישה שלהם.

מה הייתה התערוכה האחרונה שראית?

ראיתי את התערוכה של סיגלית לנדאו בביתן הלנה רובינשטיין. עבודות הווידאו גורמות לך לרצות ליפול על הברכיים. זו חוויה שמעוררת שאלות קיומיות ומפליגות לגבי סוגיות פילוסופיות שקשורות לגנום האנושי. אם מפרקים את העבודה שלה, מגיעים לצורות מאוד בסיסיות וראשוניות, שמזכירות שרשראות של גנים, מולקולות ואטומים. כל העבודה מדברת על הטבע מחומריו הראשוניים, חול, אדמה, המגע, הרעש צבע. זה מרגש. קצת כמו לראות את האודיסיאה של קובריק, את הקטע שבו הקופים מפרקים את העצמות.

מה היה הסרט האחרון שראית?

הסרט הטוב האחרון שראיתי נקרא בעברית, משום מה, "שבעה צעדים". סרט קוריאני מדהים. הסרט מבוסס על קומיקס. זו מעין דרמה-טרגדיה המשלבת אמנויות לחימה. הגיבור משתמש בפטיש ככלי נשק מועדף. מכיוון שהפטיש הוא כלי עבודה, זה כמעט סימבולי. זו לא חרב משויפת שעבדו עליה מאסטרים שמשתווה בעוצמתה להשקעה בה, אלא פטיש. אין כאן טכניקה וירטואוזית אלא יעילות מרבית. הוא דופק פטיש לכל מי שמפריע לו להגיע למטרה שלו. הייתי רוצה להצליח לעשות זאת. בחיים אנחנו נתקלים באלף ואחת פונקציות שצריך לנתח ולפרק לגורמים מורכבים עוד יותר, והוא פשוט מרסק כל בעיה שנקרית בדרכו. גם אני רוצה להסתובב עם פטיש ולעשות צדק אישי ושמות באויביי הוירטואליים.

למי היית מכניס מכות?

לאברמוב מהמכולת ביהודה לוי. למי שלא ברור, צריך פשוט לגשת ליהודה הלוי פינת נחמני, לראות במה מדובר ולהבין הכל.

את מי היית מזמין לדרינק על חשבונך?

את איגי פופ כמובן. לדרינק, לארוחה, למיטה. מי שמסוגל בלב שלם להגיד משהו אחר בעניין, מתווסף לרשימה של אברמוב.

עם מי היית רוצה לעבוד?

הייתי רוצה לעבוד רק עם יוצרים חדשים צעירים פתוחים, ולא בטוחים בעצמם - בדיוק כמוני. יוצרים שנמצאים בתהליך התפתחות יצירתי ולא הגיעו למקום שבע ומפורסם. אלה האנשים שאני רוצה לעבוד איתם, אלה היוצרים שאני מעריץ והם גם החברים שלי.

איך חיי העיצוב שלך מתנקזים לחיי האמנות?

הם מתחברים בכל נגיעה בעכבר.

מי היית רוצה שיראה את התערוכה שלך, חי או מת?
רק אנשים חיים. רק אנשים פשוטים. רק אנשים שאני יכול להאמין למילה שלהם כי אין להם מה להרוויח משקר. אנשים שנמצאים מחוץ ל"תעשייה" ולפוזה, המעוותת את מה שהם, או אני, יכולים או רוצים לעשות ולהגיד.

www.designiskinky.com - פורטל עיצוב אוסטרלי המרכז את כל מה ששווה להציץ בו בתחומי האיור, הגרפיטי והעיצוב. הם מציגים פיסול, צילום, קטעי וידאו ואנימציה מכל העולם. היה לי העונג לקבל מהם פנייה להשתתף בפרויקט שהם ייזמו, שהיה אחד הפרויקטים הטובים והמעניינים שהשתתפתי בהם עד היום.

www.muchosucko.com - לפני שהם יהפכו ללהיט אינטרנטי, אפשר להעיף מבט בדברים הכי משונים, מופרעים ומביכים בסרטונים מכל העולם.

www.dedass.com - זהו אתר החברה בה עבדתי באנגליה. מדובר בצמד תאומים מוכשרים שהעיזו לקחת עובד זר לא חוקי, אותי. עובד בלי ניסיון, שרק סיים את הלימודים, ולהפוך אותו לחלק מהסטודיו וחלק מהמשפחה. למדתי ועשיתי איתם דברים מדהימים. לדעתי, הם מטובי המעצבים באנגליה כיום.

www.junkyard7.com - מעצב מוכשר וצעיר ווירטואוזי. אחד מהכוחות העולים החזקים בתחום העיצוב המוזיקה והאנימציה. קולגה וחבר.

ג'ובוי מאמין בעיצוב דינמי שמתכתב עם היומיום ושואב את מקורותיו מהסביבה - מחיות ברחוב ועד למנוולים במכולת. אם הסתובבתם בתל אביב בשלוש השנים האחרונות, סביר להניח שלא הצלחתם להתחמק מאידיאולוגיית העיצוב שלו. ג'ובוי חי על קו התפר בין אמנות ועיצוב, בין אמנות דיגיטלית למוזיקה וציור; ואוחז את כל התחומים בחוזקה, בלי לוותר לרגע. הוא בוחר באנדרגראונד, מאמין בו ומנסה לקדם אותו בכל דרך אפשרית. הוא עיצב את הקונספט של מועדון הצופה והזמנות למועדון הסופהביט עליהם השלום, הזמנות לאירועים של בנות Reign, את אירועי שוק קולטורה בקולנוע זמיר, ועיצב את פניה של ההוצאה "סיטרא אחרא". הוא אחראי לעטיפות דיסקים של גיבורי תרבות שוליים כמו צ'רלי מגירה, מיכל קהן ורן סלווין, הציג בתערוכות בארצות רחוקות, והרשימה נמשכת. הוא עובד בשכבות על גבי שכבות ומאגד את היומיום עם עולם הדימויים האישי שלו. הוא מתייחס לעיצוב של כל עטיפה או הזמנה כמעשה אמנות ופלטפורמה ליצירה חזותית.

את התוצאות מהשנים האחרונות תוכלו לראות ממוצ"ש, 12.2, בסדרה "הבוידם 02" בסלונה, שם איגד 15 עבודות שמנסות ליצור "זיקה אישית חזקה לאירועים בעלי חשיבות תרבותית מהעשור האחרון", לדברי הקומוניקט.