הקיץ הגיע ואני לא מצליחה לגרור את עצמי למועדון. לא מסוגלת להתמודד עם החום הנודף מהמוח הקולקטיבי האפוי בסמים ועם הפנים המבהיקות מזיעה ונצנצים. אני צוברת כוחות, זה אף פעם לא מזיק, הקיץ עוד ארוך. מזל שתוכנית "הסט" משודרת כבר שנתיים ברדיו 102 FM מדי יום חמישי. כבר קרה לי לא פעם שמצאתי את עצמי רוקדת בטירוף מול הרדיו, מוחאת כפיים בקפיצות בסוף הסט ומשתוקקת שיהיה לי אותו בבית על דיסק.
חברת NMC עשתה את הצעד המתבקש והתחילה בהוצאתה של סדרת דיסקים המבוססת על התוכנית ומציגה סטים של מיטב התקליטנים הישראלים. הדיסק הראשון בסדרה הוא סט של שלומי זידן שהוקלט במועדון ה-TLV. זידן בנה סט שמרכיביו העיקריים הם טרייבל, דיפ-האוס, טק-האוס וגרוב, מתכון שמסתמן כמנה החמה של הקיץ במועדונים. הסט ממוקסס להפליא, בנוי טוב, זורם, ונודפת ממנו אווירה מועדונית דרוכה, אבל אופס! למה הוא כל כך משעמם?
יש בו כמה קטעים יפים, "Times Out" של Hungry Dave & Shifty, טרייבל מתקתק וגרובי, "The Funk Train" הפאנקי של Angel Moraes, והקטע האחרון והכי יפה "Doing it for the Money" של The Aloof עם ווקל מקסים ועליות מפותלות. אבל זה לא מספיק. השאר הוא מיץ מישמיש פושר ובינוני. ההקדשה על עטיפת הדיסק היא "לכל הקלאברים שקיימים", והוא אכן מנסה לפגוע במכנה המשותף הנמוך ביותר של מטחנת הבשר של המועדונים.
זה כבר לא תופס. אני מחפשת חדשנות, רגש ואפשרות לפרוק תסכולים. לפעמים לקחת כדור ולקנות בגד חדש זה לא מספיק כדי ליהנות במועדון, אבל מצד שני, בבית, למי אני אעשה פרצופים של "אני המלכה של החיים"? לדגים?
מה שאתה מנגן עכשיו זה הסט או שזה סט רגיל?
30.5.2001 / 11:01