6 6 6 עם אושרת קוטלר

תוכנית הקבלה של אושרת קוטלר נפתחה במאות לובשי לבן קופצים כמתוך טרנס, מלווים בעריכה מהירה ובעובדות מספריות שמוטחות בצופים: חצי מיליון ישראלים מתעסקים בקבלה, "היהדות יצאה מהגטו". כאלה.

קוטלר, מנחה מקסימה למדי, יוצאת לפצח את מסתרי הטרנד ממקום פמיליארי, של אחת שפתחה לעצמה את הצ'אקרות והלכה ללמוד פילוסופיה יהודית במקום להמשיך בשגרת עבודה פסיכוטית בחברת החדשות. היא מתחילה מ"המרכז לקבלה" שליד ככר דיזנגוף, שהוקם כדי להאיר את הישראלים שזקוקים לריגושים חדשים וחושבים שהברסלבים זו האופציה הכי ניינטיז לגאולת הנפש, ממשיכה בסלבריטאי עבר וגברים מבוגרים, שמספרים, תוך שימוש בכל קלישאה אפשרית, כמה מעולה היא הקבלה לחיי היומיום ומסיימת בזוג יודקוביץ שהקים את המרכז ומסתמנים כטיפוסים הכי פוסט-מודרניים שיזדמן לכם לראות בזמן הקרוב.

היודקוביצים הם מסוג המוארים שלא רואים עליהם. נכון, יש להם את הפרצוף הזחוח והכל יודע, אבל הם נעדרים את החיוך המתנשא והדיבור הצקצקני. לדידם, קבלה, כמו כל דבר אחר בעולמנו, הוא מוצר לשמו. נכון, הן מחויבים להפיץ אותו כי הם אנשים טובים, אבל אין שום סיבה שהם יחלקו את הדבר הטוב הזה בחינם. "מישהו קונה את המוצר כי הוא רוצה את המוצר", מסביר יודקוביץ מבלי למצמץ, ושב וממליץ על תרומה למרכז שלו.

מפעילי המרכז, בהם היודקוביצים, חיים במין קומונה בתל אביב, מעניקים לילדיהם חינוך אנתרופוסופי ובכלל, עושים חיים משוגעים. הסצינה שבה הם מגיעים למחסום קלנדיה ומחלקים לפלסטינים שתקועים שם ספרי קבלה היא מהסוריאליסטיות בהן נתקלתי זה זמן רב, מה שהופך אותם לטיפוסים די מגניבים. עד כאן הכול טוב ויפה, אבל מה זו בעצם קבלה?

על הדת עצמה לא תשמעו כאן הרבה. אז כן, מביאים רב אחד ושלושה מרצים לפילוסופיה יהודית ונותנים להם לומר כמה משפטים. אבל לנו, כצופים הדיוטים, שום דבר מזה לא ברור. במקום תוכנית תיעודית שאמורה להסביר לנו דבר אחד או שניים על העולמות התחתונים והעליונים והקשר שלהם לאלוהות, קיבלנו מין תחקיר עיתונאי לא ברור על שחיתות כספית במרכזי הקבלה בעולם.

לא שזה לא היה צפוי מראש – הטלוויזיה המיינסטרימית בארץ היא הדבר הכי חילוני שיש. וכמו טומי לפיד, גם אותה הדת מכניסה לפאניקה, כמשהו שאי אפשר למשטר או לפרוט למטבע קשה (למעט טיפוסים מבריקים כמו היודקוביצים). אם טרנד דתי מועלה על נס במערכה הראשונה, תהיו בטוחים שבמערכה השלישית תימצא איזו שחיתות ועושר אינסופי שיסבירו לצופים בבית למה בעצם מדובר בכת מסוכנת.

קוטלר לא בוחלת באמצעים וכך היא מתזזת לה בין רבי שמתלונן על הקבלה האופנתית, לעומת הקבלה האמיתית – זו שהוא עצמו, כמובן, מלמד לבין קורבנות המרכז לקבלה בלוס אנג'לס, שנתנו את כל מה שיש להם למרכז של פיליפ ברג כדי לראות את הרב שלהם משתכן באחוזת ענק בברלי הילס.

המידע הזה לא מפתיע אף אחד – בכל מוקד כוח יש כאלה שישמחו לעשות קופה על חשבונם של אהבלים שמוכנים לשלם 18 אלף דולר בשביל הקדשה על ספר הזוהר. רק חבל שמידע זה מוצג כמין חשיפה שאמורה לגלות את ערוותה של הקבלה הפופולרית, ולא כעוד "תגלית מרעישה" מאסכולת רפי גינת. חבל, כי ה"חשיפה" הזו הופכת את התוכנית ללא ממוקדת, ספק משהו תיעודי ספק סוג של תחקיר. אבל בעיקר חבל כי בעזרת מידע זה, התוכנית משליכה רפש בתפוח האדמה התיאולוגי הכי לוהט שבנמצא – הקבלה – מבלי להתייחס אליו ברצינות.