מי צריך אהבה כזו?

סקופ: האלבום החדש של אירייז'ר מדליק. אמנם לא יצירת מופת, אבל אחרי עשר שנים בלי אף סינגל ממש משכנע, ואחרי שכבר כמעט אפשר היה להכריז על קבורתם של האוחצ'ה ומסובב הכפתורים הבריטים בעקבות שורה של אלבומים קלושים, העובדה שהדיסק החדש שלהם לא גורם לך לזרוק את הקומפקט מהחלון היא סוג של נס. ואז עוד לגלות שיש פה כמה שירים ממש, אבל ממש, מגניבים – כנראה הגיעו ימות המשיח. תחיית המתים וכל זה.

בהאזנה ראשונה, "Nightbird" דווקא נשמע כמו עוד זוועתון אירייז'רי טיפוסי. כל השירים נשמעו כל כך דומים זה לזה (ולשאר שירי הלהקה מעשורים קודמים), שלא היה ברור למה בכלל לטרוח. אבל אחרי כמה סיבובים נוספים במערכת, חומות הבוז מתחילות ליפול. לא מעט מהשירים פה עלולים אמנם לעניין רק היסטוריונים המתמחים בשנות ה-80, אבל מצד שני יש באלבום גם כמה יציאות עם טוויסט הכי שמייח, שגורם להן להישמע בו זמנית כמו הדבר הכי טרי וגם הכי וינטג' בעולם.

הסינגל המוביל "Breathe", למשל, הוא לגמרי השיר הלוהט והמרגש ביותר של העונה. אמנם אין באלבום אף שיר שמתקרב אליו בשיחוקיותו, אבל חלק משכניו בהחלט יעשו את הספונג'ה שלכם נעימה יותר. ההפקה ממש לעניין - רגל אחת עם בוהן על הדופק ורגל שנייה עמוק באייטיז (כשלפעמים זה אומר בדיוק אותו דבר). גם ההגשה האקספרסיבית של הסולן הטווסי אנדי בל, שלפרקים נשמע מיוסר ולפרקים משפריץ קאמפ, תורמת את שלה.

ועכשיו, אחרי שהראינו שאנחנו ממש בעדם, אפשר לעבור ללכלוכים. לפני כחודשיים בישר לעולם אנדי בל שהוא נשא איידס מאז שנת 1998. כשלעצמו, ח"ח בריבוע על הצעד האמיץ. אבל העובדה שבל בחר לספר את זה בדיוק חודש לפני צאת האלבום מהלה את יראת הכבוד בתחושה שמדובר בחוסר אונים שיווקי, שאולי גם את אמא שלו הוא ימכור בשביל שיתייחסו אליו קצת בעיתון. כי עם כל הכבוד (ויש כבוד!), מעניין שאיכשהו יותר מדי אנשים נזכרים לצאת מכל מיני ארונות בדיוק כשיש להם מוצר חדש לקדם ולשווק.

אבל הציניות התפוגגה אחרי שמיעת האלבום, ואת מקומה החליפה אמפטיה. קשה לשים את האצבע על משהו אחד, יחיד ומיוחד, אבל על "נייטבירד" שורה אווירה מעט חמוצה. בעשרה מבין 11 השירים באלבום מופיעה המילה "אהבה", ואילו השיר שבו היא אינה מוזכרת במפורש עוסק, כמה מפתיע, בחיבוקים ו"להחזיק אותך בזרועותיי" וכו'. אבל זה לא שאירייז'ר הפכו לווסטלייף - האהבה שלהם, גם כשהיא פורחת, נשמעת קצת מתעתעת.

קל לפטור את הדיסק הזה כעוד קולקציית רטרו מיושנת, אבל גם קל להאמין שאם חבורת ילדודס עם קלידים ומודעות אופנתית היתה חתומה עליו, "נייטבירד" היה הופך מיד לאלבום האלקטרו-פופ של השנה. עשרים שנה אחרי שיצאו לדרך, ועשר שנים אחרי שהוציאו את הסינגל המוצלח האחרון שלהם, נחמד לגלות שאירייז'ר חזרו לכושר.

אירייז'ר, "Nightbird" (הליקון)