מי רוצה אבן ולא קיבל

השבוע ניתן היה לראות את הנזק ההולך וגובר של ההסתה הקיצונית מימין. שוב למדנו את הלקח הנורא, מילים יכולות לרצוח. זה התחיל מסטיקר נגד שרון, עבר לתקיפתה של שרת החינוך והסתיים בפגיעה קשה בראש ממשלה לשעבר ומכוניתו - רפיק אל חרירי זכרו לברכה. סתם, הפיצוץ שהעתיק את כביש החוף של לבנון שלושה קילומטר הצידה לא בוצע על ידי מתנגדי ההתנתקות. הרעיון נפסל במועצת יש"ע אך ורק בגלל שהם לא חשבו שהדבר יגרום להם מספיק נזק תדמיתי. בהסתכלות מהצד על פעולות המחאה של אנשי הימין נוצרת תחושה שהללו החליטו בכל הכוח להגדיל את כמות התומכים במהלך ההתנתקות, וזאת על ידי עשיית כמה שיותר מעשים מעוררי מחלוקת והתנגדות בציבור הישראלי. מישהו באגף יחסי הציבור של מועצת יש"ע צריך ללכת הביתה. והוא חייב להזדרז כי עוד מעט לא יהיה לו בית לחזור אליו.

יריקות על חיילים, לבישת סמלים מהתקופה הנאצית ואיומים ברצח על מאיר שטרית במכתבים מלאי שגיאות כתיב, הם כולם תחביבים מהנים, שכל ילד בן שלוש עשרה היה שמח לעשות בזמנו החופשי, אבל הם בהחלט לא יוצרים סחף גדול בדעת הקהל ימינה. בכל פעם שאיתמר בן גביר או דניאלה וייס מדברים בטלוויזיה, הצופים לא מבינים למה צריך להציע לחבר'ה יישוב חלופי ולא להעביר אותם ישר לאחד מהמוסדות הטיפוליים הטובים שמתאימים לאנשים שמזילים ריר תוך כדי ריקוד עם עוזי ביד ותנ"ך בחגורה, ואני מתכוון כמובן לאברבאנל, שלוותה או מופע המחול החדש של להקת בת שבע.

מצד שני איך אפשר להביע מחאה היום בישראל נגד עקירה של פלוני מביתו? אסור לקלל. אסור להפוך שולחן. אסור לך להצית את עצמך, הדובון שלובש המתנחל הוא רכוש צה"ל, ואסור לגרום לו נזק. אסור לך אפילו להיגרר על האדמה ולחבוט את ראשך בסלעים, לאות מחאה. זה גורם לחיילים שמושכים אותך לעשות מעשי זוועה, והם עוד יתבעו ממך פיצויים על טראומה נפשית שגרמת להם. בקרוב נראה וידויים של חיילים בוכיים, "אני לא מצליח להוציא את השן השבורה של המתנחלת מהראש. זה נורא קשה לי כי גם שכבתי פעם עם המורה שלי לערבית, והכל מתחבר לניצול מיני אחד גדול". שימו לב, בישראל שנת 2005 אסור לך אפילו לרצות שמישהו אחר ימות!

למה בעצם? הרי יחד עם גניבה של שקיות נילון מהסופר, לרצות שמישהו אחר ימות, זה הדבר הכי ישראלי בעולם. כמה פעמים אחרי שאזרח ישראלי אחר חתך אותנו בירידה לעזריאלי תוך כדי איתות לכיוון השני בכלל, ביקשנו שימות הזבל הקטן, שימות. מי נתן לו רישיון בכלל? זאת בעצם מהות המחאה המתנחלית. שימות האריק שרון הזה, מי נתן לו רישיון לפנות ישובים, מי? אני בטוח שאם יבדקו היטב את הפיצוץ של אל חרירי יגלו שבסך הכל הוא ניסה בטעות לעקוף בשוליים מימין שני סוכני מוסד ישראלים, זה הכל.

אני יוצא בקריאה ליועץ המשפטי לממשלה: אשר את הפולסא דנורא. קראנו השבוע כי שר הביטחון שאול מופז נלחץ מכך שכמה קוסמים מרוקאים משדרות הטילו עליו כישוף מוות. שאול, תסתכל על המקובלים האלה בעיון, אם היו להם באמת כוחות כישוף, לא סביר להניח שהם היו מבקשים לעצמם קודם כל כמה סנטימטרים נוספים לגובה וסט של שיניים קדמיות לא רקובות?

במסגרת השירות המיותר שהמדור שלנו נוטה לתת, ומתוך הניסיון הפרסומי הרב שצברנו בניסוח של מכירת רכבים יד שנייה, הרי לכם אנשי יש"ע שורת עיצות שיווקיות כיצד יש להתנגד להתנתקות בדרכים יעילות, ועדיין לעבור מסך טוב:

מני מזוז יודע שחייבים לאפשר לחבר'ה בהתנחלות למחות. אחרי הכל, כששורפים לך את החממות ופועלים פלסטינאים יתחילו עוד שנייה בפעולות הפיכת בית הכנסת שלך לאורווה, צריכה להיות לך אפשרות לעשות גם כמה דברים פסיכיים וקיצוניים. אפשר לדוגמה להדביק להם על הגב שלטי :"בעט בי" ומיד להוסיף: "סתם, זאת מחאה". מותר לשיר את התקווה, אבל אז חייבים לעמוד ולא לזוז. בכלל מני מזוז היה רוצה שיידעו שיש לו יכולת למחות בלי הכרה כשדברים חשובים לו. בתיכון בשדרות כשביטלו להם את הטיול השנתי, מני הפסיכי הזה במשך שבוע לא הסכים להשתמש באותיות שין, ומם, ובניקוד סגול וחטף פתח. אבל הכל כמובן במסגרת החוק – במקומות שאי שימוש בחטף פתח גרר הידמות אותיות מני כבר אז ידע לציית לחוק.

היום ברור וידוע שנוצר נתק בין בני הנוער והערכים הטובים והחשובים של פעם. לפני 100 שנה בני הנוער הציונים באירופה האמינו בערכים של סוציאליזם ושיוויון. הם האמינו שילדים וילדות בני כל גיל חייבים לישון ביחד באותו חדר גם אחרי גיל ההתבגרות, ובכך להבין את הכוח של השיתוף ומין בשלישיות. חבורת השומר צברה פופולריות רבה בגלל שרחל ינאית היתה סוציאליסטית אדוקה ומישהו עם קצת יוזמה ויכולת ויכוח, אומרים שזה היה מנחם אוסישקין, שכנע אותה שאין מקום למקלחות נפרדות בגוף הבטחוני החדש. וכשהגוף היה מתכנס לדיונים באיזור סג'רה, הגוף של רחל היה הדבר המרכזי שכולם חשבו עליו.

לכן עלינו ללכת לרחל ינאית של ימינו אנו, אל הבחורה שהיא מהות הציונות של שנת 2005 _ לואיסנה לופילטו מ"המורדים". כל אותם בני 13 עד 65, שראו אותה רוקדת בפרסומת לשמפו וצועקת מוי כיף, חשבו את אותה מחשבה ציונית בריאה: "מי ייתן והיתה עולה לישראל ומתגייסת ליחידת המילואים שלי כקצינת קישור".

פרסומת אחת של העלמה עומדת בנווה דקלים, ירי מרגמות ברקע, והיא לבושה בשביס ובביקיני ואומרת: "התנתקות זה לא כיף, אפשר להתנחל אצלי בשקל תשעים", תזניק את התמיכה במתנחלים בעשרות אחוזים, שיכללו המון בני נוער שלא יודעים מה זה אחוזים והרבה מבוגרים עם נטיה לגלוש לאתרים של פדופילים.

עוד דרך מצוינת לגיוס תמיכה היא להקליט פרומו של אודטה אומרת: "איך היית מרגישה עם מישהו היה מבטל את הניתוח שלך להרמת העפעפיים? מה היית אומרת אם המדינה היתה מפנה לך את הסיליקון, ואני מתכוונת לכל הסיליקון, מהחזה, מהשפתיים, מהניתוח להגדלת הישבן, מהניתוח להקטנתו בחזרה, מעיצוב הירכיים, ומהזרקת הבוטוקס בין הגבות לקו השיער? זה מה שעושים ברגעים אלה לקו הגבול ברצועה". אתם שואלים מה ישכנע את אודטה להגיד את זה? חולצה שקטנה עליה בארבעה מספרים בצבעי ורוד, סגול, כתום, וחציל דבש.

טוב, פה אני בטח לא מחדש הרבה. מספרים לבחור דרוזי שמישהו העלה תמונה של אחותו בעירום מלא לאינטרנט. הלה ימהר לערוק ולנסוע לכפר מרער בשביל לטבוח בנוצרים, וכך הורדנו שלוש ציפורים במכה אחת: חייל מג"ב ירד מהכוח המפנה, יהיו בארץ פחות נוצרים שכידוע תומכים במפלגות הערביות ובהתנתקות, ועשינו מעשה טוב, לימדנו דרוזי מה זה אינטרנט.

ואולי כל מה שאתם צריכים לעשות זה לאמץ את דרכו של המהטמה גנדי. לעמוד בשקט, להתפלל ולבכות בהפגנות משפחתיות לא אלימות בכל צומת בארץ. אתם עשויים לגלות שלחילונים במרכז הארץ יש לב חם ואוהב. התייפחויות הכאב הקורעות וניגוני התפילה יעוררו את הרגש היהודי אצל גדולי השמאלנים. יחול סחף גדול בדעת הקהל. לא יעברו יותר משבוע שבועיים ותנועת מחאה גדולה תגדיל לכם את אחוזיי הפיצויים בלפחות 22 אחוז.