סכנה ברורה ומיידית

איזון זה אחד הדברים היפים בחיים. עם כל אפשרות שמאיימת להשמיד אותך מגיעה אחת אחרת שמאפשרת לך להמשיך לשרוד. אם אתה מוזיקאי לדוגמה, על כל אלבום שמורידים לך בחינם ברשת נולד קונה פוטנציאלי באמזון, ועל כל משחק מחשב שמבזבז לאנשים את הזמן שפעם הקדישו לשמיעת האלבום שלך, מגיעה הצעה מלאת מזומנים לפס-קול מסוני פלייסטיישן. כך עובדת האבולוציה והתנגדות לא תועיל.

עבור אמון טובין, אדם שיוצר את המוזיקה שלו בזכות הטכנולוגיה המאפשרת לגזור ולהדביק חלקים מאוסף התקליטים המכובד שיש לו בבית, ההצעה לעשות פס-קול למשחק מחשב נראתה בוודאי כמו הזדמנות היסטורית. לכן, לטובת האירוע הוא הזמין לא פחות מעשרה מוזיקאים שעזרו לו בדברים בסיסיים כמו נגינה על גיטרה וקלידים ובדברים פחות בסיסיים כמו "תמיכה רוחנית". כל אותם עזרים רק העצימו את אותה תחושה כאוטית שאפיינה את האלבום הקודם של אמון טובין, והופכת את הפס-קול הזה ליצירה פונקציונלית מונוטונית המתבססת בעיקר על מקצבים, ולא מיועדת לשמיעה ביתית (אלה אם כן מתחשק לכם לשבת על הספה ולהאזין לפס-קול אפל ואגרסיבי המתאר עולם שעומד לאבד את החופש שלו). בספר, סרט או משחק העלילה שטווה טום קלנסי, על סוכן אמריקאי בודד שיוצא להציל את העולם מידי הצפון קוריאנים, יכולה לעבור בצורה הרבה יותר מהנה מההמחשה המוגבלת והווקאלית של טובין. כיוון שקשה להצביע על נקודת אחיזה באלבום הזה, או על קטעים טובים יותר מכיוון שהרוב נשמע די זהה, צריך להדגיש שוב שמדובר יותר בפס-קול ופחות באלבום חדש של המאסטרו טובין. מעריצים מושבעים של טום קלנסי לא יתלוננו.

אמון טובין, "Splinter Cell: Chaos Theory" (נינג'ה טיון, MCI)

נקודת החיבור שבין כלים אקוסטיים, שירים מצוינים ובין עולם האלקטרוניקה, עוברת במוחו של אפארט (Apparat - סשה רינג הגרמני). מי שלא זכה לשמוע את "דופלקס", האלבום הקודם והמצוין שלו מלפני שנתיים שהיה גליצ'י, ג'אזי, חי, והציג זמר שנשמע כמו טום יורק, לא יודע מה הוא הפסיד. אבל זה לא מאוחר מדי. כעת, באי.פי חדש עם חמישה קטעים מקוריים וארבעה רמיקסים, הגיע הזמן לגאול את אפארט מהאנונימיות. ולמי שחושב "או.קיי הנה עוד טרמפיסט שעושה גליצ' ומחפה על בינוניות בכתיבת שירים" טועה בגדול.

"Komponent" קטע שמגיע אחרי אינטרו קצר הוא שיר מצוין ולהיט אייטיז בפוטנציה עם פלייבק גליצ'י וכלי מיתר שמעצימים את התחושה המלנכולית. אחריו מגיעים "Silizium”, קטע מוצלח שמחבר בין ג'אז, מוזיקה קלאסית ובין אלקטרוניקה בצורה שרק מעטים הצליחו לעשות בעבר, ו-"Not A Good Place" שיר בינוני באווירה סינמטית-קלאסית. זה לא מפתיע בכלל לגלות שהאלבום הזה הוקלט כלייב סשן אצל ג'ון פיל כשלצד סשה הופיעו גם נגני כלי מיתר, סקסופון, וזמר. העובדה שהוא לא הסתפק כאן בפלאג-אינים של כלים וירטואלים או בדגימות מאחרים, עזרה ליצירה האלקטרונית שלו לעבור בצורה טובה מאוד בהופעה חיה.

החלק השני של האלבום, זה שמכיל רמיקסים של אנשים כמו טלפון-תל אביב או של אפארט בעצמו, הוא די מיותר, ומסביר מדוע שמו של האלבום הזה הוא סיליקון. אל תרשו לעצמכם לפספס את אחד האלקטרונאים האורגניים והמוצלחים שחיים היום. תשיגו את האלבום הזה, ותתמכרו.

אפארט, "Silizium EP" (יבוא, Shitkatapult)

מיסטרי ג'טס הם אחד ההרכבים החדשים הכי מבטיחים בבריטניה, וגם שישייה שבראשה עומדים אבא ובן. האי.פי הראשון שלהם ניתן להורדה בחינם, ומתוכו בולט השיר המצוין "Alas Agnes" שנשמע כמו הקוראל והסטרוקס חוזרים במכונת זמן לאייטיז ומותקפים על ידי לייזרים. תבדקו את זה.

מיסטרי ג'טס, "On My Feet EP"