א. גילוי נאות: לא תרמתי. לא בבית וגם לא במשרד.
ב. "יומטוב" היא תוכנית שכולה כוונות טובות. עד שהתייאשתי סופית משובל הפרסומות והצווארון הסגול של צביקה הדר (23:20 בערך) היא הניבה מעל 30 מיליון שקל למען ילדים במצוקה. מה רע?
ג. עמנואל קאנט גרס שמעשה טוב הוא לא בהכרח מעשה מוסרי. ההפרש בין מעשה טוב למעשה מוסרי טמון בכך, שמעשה טוב מניב תמורה לאחר, תוך כדי שאתה יוצא מסופק מהתחושה; לעומת זאת, רק כשאתה מחליט לפעול למען האחר בניגוד לאינטרס של עצמך כלומר, רק משום שהתבונה מכריחה אותך להיות טוב ולא הרגש עצמו זה מעשה מוסרי. צביקה הדר הזחוח היה יוצא אצל קאנט אדם לא מוסרי, אבל מה לפילוסופיה ולערוץ 2?
ד. "יומטוב" הוא משדר שהוגדר "למען ילדי ישראל". למעשה זה היה המשדר הכי יהודי שיש. ואני לא מתכוון להופעת האורח של חסידי ברסלב. "יומטוב" הוא משדר שאמור היה להאדים מזעם את פניו של טומי לפיד מפני שהוא מחזיר אותנו במנהרת הזמן אל ימי כספי החלוקה, אל הגלותיות. הילדים במצוקה לא מקבלים סיוע כדי להתפתח ולסלול לעצמם קידום לסטטוס טוב יותר, אלא מקבלים עזרה דרך מימון אירגונים שיסייעו להם להתגבר על מצוקת החיים שלהם. כך מתנהלים החלקים בחברה החרדית שנגדם יוצא לפיד (אפילו על חשבון פגיעה בתוכנית ההתנתקות). "יומטוב" הוא משדר שעקרונות הבסיס שלו כל כך יהודיים ולא ישראלים, עד שהייתי מסתכן וקובע שבעצם כל המשדר כולו הוא עינטוז בולט של "קשת" לעבר בלוטות הטעם של חברי הוועדה שיכריעו את גורל המכרז. במחשבה שנייה, לא יכול להיות שהם כאלה מתוחכמים שם ב"קשת". זו רק עוד הוכחה לכך שהמזל הולך עם הגדולים.
ה. רוב האנשים בישראל מתקשים לומר לא להצעה שכוללת הופעה בטלוויזיה. זו הסיבה שמה שמאפיין את כל התוכניות בערוץ 2 , ללא יוצא מן הכלל, היא הזחיחות בה מתנהלים המגישים ואורחיהם. ההופעה בטלוויזיה היא פרס יוקרתי, הזדמנות להדס חופשי בגן עדן, או לכל הפחות האופציה לשאוף מאוויר הפסגות שמריח עוזי כהן. בשל כך קשה היה לקבל את פרצופי ה"איזה בנאדם מקסים אני" של אסי, מנחם הורוביץ' ומהרטה. הם הרי קיבלו את מה שהם הכי אוהבים: להופיע. עדיף היה שיסמסמו מהבית.
משל ירוחם
ו. "יומטוב" ארכה כמעט 3 שעות. כתוכנית טלוויזיה, עם כל הכבוד לשיק האופנתי של מנחם הורוביץ, לא היה בה עניין אמיתי. ובכל זאת הרשו לי להמר שהרייטינג לא יהיה נפילה על הפדחת. מדוע? מפני שהיא שודרה בפריים-טיים. זה אומר שאם הם רוצים הם יכולים להרשות לעצמם לבזבז את שעת צפיית השיא גם על תוכניות טובות. הרייטינג לא יפגע, אם כי אז יחשף הבלוף העיקרי של תעשיית הטלוויזיה: בזבוז הזמן על מציאת הנוסחה המטומטמת ביותר רק כי הטווח שלהם מהעם מקשה עליהם להבין שהם לא כאלה מטומטמים שם בירוחם.
ז. מעולם לא חוויתי מצוקת קיום אמיתית, אם כי בהחלט ידעתי ימים בהם התקיימתי על שני זוזים וחצי. באותם ימים חלומי הגדול היה לקבל איזה דיבידנד מאיזה מיליונר. אני מרשה לעצמי להניח שהחלום הפשוט הזה רק ממחיש עד כמה אינני אדם מיוחד: רובנו חולמים בהקיץ לעיתים על מתנה כזאת. אז למה, עם כל היומרה הטובה של המשדר, אף אחד לא חשב שרבע מיליון הילדים במצוקה היו מעדיף להתחלק במיליונים שנאספו, אבל במזומן?
ח. אדיר מילר מצחיק, אסי פחות. צביקה הדר הוא כל מה שישראלי לא צריך לשאוף להיות כשיהיה גדול, ואילו הבעת הפנים המרוחקת-מתנצלת של ארז טל מאוסה לחלוטין. הוא מוכרח להחליט אם הוא צופה מתנשא שבמקרה נקלע לשידור או חלק מהמערכת.
ט. ועוזי כהן? הוא באמת חמוד הוא.