וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

שועל?י כותרת: התקשורת השבוע

4.3.2005 / 9:36

דריה שועלי לא אהבה את הנשים בחדר מלחמה, יצאה לחופשה נטולת שדיים וחזרה לעשות קפוצ'ינו בביירות

1. איפה האקשן?

הנשים ב"חדר מלחמה" מבאסות. ולא שהגברים מסעירים, גם הם יודעים בעיקר לבטא בשנינות יחסית מחשבות בנאליות למדי, אבל הנשים (למעט הדמות שמגלמת אסי לוי) הן אפילו לא זה, והאינדיקציה הכי ברורה היא שלא הייתן רוצות שמישהי מהן תהיה חברה שלכן. גם החברויות ביניהן מסתכמות בסמול טוק משרדי שמיועד למלא זמן מסך (כך תשקי את הקקטוסים שלי), ושיאן המפוקפק בשיחת בנות שהיא האמא הרשמית של הקלישאות על שיחות בנות, תחת הכותרת "איפה המקום הכי מסעיר שהזדיינת בו". מה, אנחנו בנות 19?

באופן כללי יש לנשים ב"חדר מלחמה" שני מצבי פעולה: הצדקנית - זורר כמעט מדווחת לעיתונות הזרה על עוולה שישראל עומדת לבצע, "גלית" מאיימת להתפטר בגלל שאנחנו לא רוצים לדבר עם אסד המסכן; והאובייקט המיני - שאוהב את תפקידו וממלא אותו בתחושת שליחות ציונית (זורר מדסקסת עם פינטו את ישבנה שגדל עקב ההריון, הילה אלפרט מגיבה להטרדה מינית "יש לך אחלה גוף", ב"מאיפה לך לדעת, אתה הרי כל הזמן מסתכל לי על הציצי"). במוד הצדקני הן משעממות רצח בהבנתן הפשטנית את המצב, במוד האובייקט המיני הן פתטיות. הן לא "חזקות", הן רק נכנעו לחוקי המשחק במגרש הביתי הגברי של "חדר מלחמה".

וכך, עם גברים גבריים ונשים מדונות-זונות שלא הולכות עד הסוף עם אף אחד מהתפקידים, אין להתפלא שהיחסים בין המינים בסדרה הם כה מאולצים, פלרטטניים בלי ריגוש, מלאים במשחקי כוח ושטחיים. אם סדרות טלוויזיה אמורות, בין השאר, לספק איזה צורך שנקרא באנגלית living vicariously – לחיות ולהתרגש דרך חיים של מישהו אחר - הרי ש"חדר מלחמה" נכשלת כישלון מפואר. היחסים בין המינים, בדומה ללפיד עצמו, הם בעיקר פוטוגניים, אך לא מרגשים, למעט רגע אחד מהפרק האחרון - הרגע המופרך שבו אסי לוי בתפקיד היועצת המשפטית מסייעת לפתע למפקד, רענן אורן, לעשות פיזיותרפיה בחדרו הסגור והאפלולי. היה ברגע הזה קצה קצהו של מתח מיני ראוי לשמו, וכולו הודות לאסי לוי, שדמותה המשתרללת בפוטנציה היא היחידה מהדמויות הנשיות שיש לה מעט נפח ואמינות, אולי משום שהיא לא אובייקט מיני, אלא בהחלט מישהי שנראית כבעלים היחידים של מיניותה שלה.

2. איפה הציצים?

באחד מלילות השבוע, אגב זפזופ, נפלתי על "בילוי פרוע ב..." מגזין התיירות (כן, בטח) של ערוץ הבידור. מיד שיחקתי עם עצמי את המשחק החביב "תוך כמה שניות יופיע זוג שדיים מעורטל למחצה על המסך". בדרך כלל מדובר בפרק זמן של 14 עד 27 שניות, לא משנה באיזו נקודה אתם מצטרפים למשחק. הפעם ספרתי וספרתי. ב-45 שניות נשברתי והודיתי בצער - עורכי התוכנית יודעים מה הם עושים – בלי ציצים מדובר בשעמום שאי אפשר למצוא לו מטאפורה.

3. איפה הקפוצי'נו?

איזה מגניבה לבנון, נכון? שמתם לב בשבוע האחרון כמה היא מגניבה? וחיים בה אנשים, מה אתם יודעים. ממש אנשים רגילים, עם ידיים ורגליים. חלקם צעירים אפילו. נראים כמוני וכמוכם. חלקם נראים אפילו יותר טוב ממני ומכם, חלקן בעיקר. מתאימות לתמונת העמוד האחורי של "מעריב" או "ידיעות". אין כמו כוסית ערבייה שנלחמת על עצמאות מדינתה, בעיקר אם המדינה שלה הפכה במחי ספין תקשורתי פתאומי בהובלת ישראל-ארה"ב לבייבי של העולם הנאור, שעה שהיא מנסה להשתחרר מעולה של מי שבאותו ספין הפכה להיות במהירות מפתיעה אם כל הרשע שבעולם. יאללה, בואו לקפה בביירות.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    1
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully