וואלה!
וואלה!
וואלה!

וואלה! האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

תחזיר את הדיק!

8.3.2005 / 9:11

"השפוט" של אנדי דיק היא פרודיה אכזרית על ריאליטי וגם הדבר עצמו. נוגה הורוביץ מעניקה לה חסינות

תוכניות טלוויזיה משקפות פעמים רבות את הלך הרוח בחברה, ולא מדובר רק בחדשות ובאקטואליה. סדרות הריאליטי, למשל, מבטאות את השטחיות, את הרצון הבלתי נלאה להיות מפורסמים בכל מחיר – גם אם אין לך שום כישורים – ואת חוסר הסבלנות לחכות. רוצה להיות איש עסקים מצליח, דוגמן, מיליונר? אולי אפילו למצוא בן זוג בלי לחפש יותר מדי? אולי נמאס כבר מסדרות המציאות, אבל הן בהחלט אומרות לנו כמה דברים על עצמנו. כל הסדרות הללו נראות לפעמים כמו ניסוי סוציולוגי, אבל יש כאלה שלוקחות את זה לאקסטרים ומראות מה באמת יעשו אנשים כדי להשיג את מה שהם רוצים, בלי לעבוד קשה מדי.

הסדרה "חיים משוגעים", שנגמרה לא מזמן בערוץ אקסטרה הוט, הראתה כוכבי עבר סוג ב' שמתבזים מול המצלמה כדי לזכות בעוד כמה דקות של תהילה. אנדריאה מ"בוורלי הילס" מכינה עוגיות לשכנים וג'ואי מ"צער גידול בנות" עורך הופעה עם תזמורת בית ספר. עצוב. יותר עצוב מכך להיווכח שיש אנשים שחושבים שזאת הדרך לחזור ולהיות מפורסמים. אבל אם כאן מדובר באנשים עם שמץ של מודעות עצמית, הסדרה "השפוט" ב-Yes Y לוקחת את זה אפילו רחוק יותר. 12 מתמודדים שרוצים לעבוד מאחורי הקלעים בהוליווד מגיעים לאחוזה יפהפייה, כדי להתחרות על הזכות להיות עוזר לסלבריטי מהשורה הראשונה. מה שהם לא יודעים, זה שאת פניהם יקבל אנדי דיק, הקומיקאי הדוחה בדרך כלל, שיבזה וישפיל אותם עד עפר, הכל בשביל מערכת בגדים, אוטו ומשרה התחלתית במשרד הפקה. במילים אחרות, להיות מושא ללעג בטלוויזיה בשביל מטרה שעם קצת כשרון והתמדה היו יכולים להשיג בכוחות עצמם.

תרימי את הסבון, ביץ'

אנדי לא מנסה להפוך את העניין לרציני. רוצים להיות עוזרים? בואו תעשו לו קפה על הבוקר, תנקו לו את האוטו, תיפרדו מהחברה שלו ותטפלו בחתול. המתמודדים נכנסים בקלילות לקלישאת הריאליטי ומתחילים לדבר כמו במונולוגים הנדושים של "המתמחה" ו"הטופ מודל הבאה". "אני אעשה הכל כדי לזכות בזה", אומרת אחת מהן, אחרי שהיא גוזזת את הדשא במספריים כי אנדי כעס שהגינה לא מטופחת. "אני נורא נלחצת מההדחה, מישהו מאתנו ילך הביתה", אומרת אחת אחרת אחרי שיום שלם היא ניסתה ללמד את החתול לשבת על הכתף שלה וקיבלה ביקורת נוקבת על תפקודה.

במקום למצוא איזו שורת מחץ חדשה ולנסות לרשום עליה זכויות יוצרים א-לה דונלד טראמפ, לוקחת התוכנית הכל מהכל. כל הדחה - כולל זו שמתרחשת חמש דקות אחרי תחילת הפרק הראשון - היא מחווה, אם אפשר לקרוא לזה כך, לסדרת מציאות אחרת. באחת הוא מחלק פרחים, באחרת הוא מכבה לפידים ושורף את הגינה ובשלישית הוא מראה למתמודדים תמונות ומבקש מהם לצעוד כמו דוגמנים. אם הסדרה "חיים משוגעים" הייתה מביכה, דווקא בגלל המודעות העצמית והייאוש של המתמודדים, "השפוט" מצחיקה ממש. התמימות הטפשית של המתמודדים מול המשחק המוגזם של אנדי דיק עושים את העבודה. הם לא נראים טפשים, וחלקם מקללים אותו לפעמים (ועפים מיד מהמשחק), אבל הם חייבים לשחק את המשחק ברצינות. השאלה היא לא האם הם לא מבינים שצוחקים עליהם, אלא מה גורם להם להמשיך לשחק למרות זאת. נראה שלדעתם עדיף להם לישון כמה שבועות בחנייה של הבית, לנקות לו את סיר הלילה, לספוג קללות ולהיקרא הביץ' שלו, כמו שהוא אוהב לכנות אותם, מאשר לעבוד קצת ולהשיג את המטרה בצורה מכובדת.

אבל גם אם לא הופכים את הסדרה לקורס מבוא לסוציולוגיה, יש בה משהו מהנה מהסוג שיגאל שילון מרוויח ממנו כל כך הרבה כסף. לראות את אנדי דיק מתעלל ביצורים האומללים רק כי הוא יכול, שווה לצפייה באנשים נופלים, נדרסים ומתבזים ב"פספוסים". גם שם רוצים לזכות בכסף, ולא ממש בטוחים אם צוחקים עליהם או אתם. אנדי דיק טוען שהוא רצה לעשות את הסדרה כדי שבמסיבות גם הוא יוכל לנפנף בריאליטי משל עצמו. עכשיו עוד 12 מתמודדים חדשים יוכלו לומר: הייתי, הושפלתי, עכשיו נחזור לעבוד במקדונלדס.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully