לא הלילה, צביקה

לא השנה, צביקה. יש לי כאב ראש. רק ראיתי את הפרצוף המדושן שלך, מודיע רשמית על פתיחת עונת הרחצה של כוכב נולד שלוש, ותיכף קיבלתי כזה התקף חרדה שהתחלתי כבר לצפצף. רק לחשוב על חמישה מקבצי אודישנים פעמיים באמצע השבוע ועוד שידור חוזר בשבת אחרי הצהריים, הצפות בפורומים, 512 בלוגי הערצה, עמודי אמצע בעיתון, זיוני שכל של מבקרים שיתחילו לנתח כל מהלך, מרצ'נדייז, פליירים בכל מקום, בנות 12 עם דציבלים מדאיגים, אס.אמ.אסים, תיאוריות קונספירציה וגאוות יחידה בשתיים תשעים, זה עושה לי פריחה כבר מעכשיו.

תגיד לחברים ש'ך בקשת שאני לא סוסה. שיביאו איזה הפסקה של שנה-שנתיים בין תוכנית לתוכנית. כל ההריון המתמשך הזה, ובסוף כוכב נולד, רק כדי לחזור למיטה חודשיים אחר כך ולעבוד על התעברות מחדש. חלאס, צביקה. אני לא מתנחלת ולא גרה במאה שערים. מספיק לנו עד עכשיו שני כוכבים נולדים ועוד עשרות נספחים מהשכנים, וכל העוללים המצווחים האלה, עם מניירות מהאירוויזיון וחומרים של אפי נצר, עושים לעצמם בייביסיטר על המסך הקטן שלי. אין לי שום דבר נגדם; יש להם שיניים ממש יפות. איך קוראים לו ההוא, סקעת? רק בשביל השיניים שלחתי לו שישה אס.אמ.אסים. חנה גור בכלל כיכבה בחלומות הרטובים שלי חודשיים רצוף. אבל אתה יודע, גם מלתעות מפוארות כאלה זה לא מצדיק.

אני באמת מבקשת שתשקול מחדש, צביקה. מילא להוליד את הכוכבים האלה, אבל איך נפרנס אותם? אין בשוק די מחזות זמר. אין מספיק תוכניות מאגניבות. בעיתוני הנוער כבר אין מקום. בכיס שלנו אזל הכסף ובאוזניים שלנו פקע עור התוף. נכון שכל כוכבון מביא את פרנסתו עמו, אבל רק תחשוב על ההקרבה התרבותית שנצטרך לעשות כדי להזין אותם בזמן-מסך, החיוני להם כל כך בשנותיהם הראשונות. נצטרך לראות אותם מחלטרים בכל מיני תוכניות אירוח ופסטיבלים, מקליטים כל מיני שירי קלקר, מפריעים למהלך חיינו התקין וצועקים (אני מצטטת): "תאהבו אותי, אני רוצה שתאהבו אותי". מה תאהבו אותי? לכו לעבוד, קיביני. אתם חושבים אני נותנת אהבה בחינם? מה אתם כבר עשיתם בשביל מדינה, אמנים בהתהוות שכמותכם, חוץ מלהוסיף לעצמכם מים רותחים ולחכות חמש דקות? לא בושה, תגידו לי, שאנשים אחרים בגילכם טוחנים הופעות שלוש שנים בפאב הג'ירפה בירוחם ומקווים שמישהו יגלה אותם?! פרזיטים!

לא השנה, צביקה. תן לי לנוח. אתה מבקש יפה ומבטיח שדווקא הצפייה תעביר לי את הכאב-ראש (בדוק!), ואף מוסיף כי מצווה גדולה היא לסחוט פרות חולבות עד הסוף, לכן, כמו שזה נראה עכשיו, גם השנה אאלץ לעצום עיניים ולחשוב על צדי צרפתי. לא נורא. נוליד עוד כוכב השנה, שיהיה. בשנה הבאה, בעזרת השם, כבר נעבור לגלולות.