תסמונת דאונטאון

הילד הרע, שלובש כובע הפוך, מכנסי באגי ומעיל מנופח, זה שאצבעותיו תמיד מלוכלכות מספריי צבע שחור ומהתיק שלו מבצבצות שבלונות משומשות, כבר לא כל כך רע. הילד הזה שנרדף במנהרות תחתית אפלות, מגרשי חנייה נטושים של רכבות ושירותים של מוזיאונים מכובדים, נקלט בחיק המיינסטרים והפך להיות חביב המדיה.

מותגים רבים שמוכרים לצעירים ולנוער מרבים להשתמש בגרפיטי ככלי שמוכר "קול", והנה אפילו ה- BBC הממלכתי והמאופק יחסית פצח לאחרונה בסדרת טלוויזיה בשם "Taggerz” הניתנת להורדה חינם אונליין, ועוקבת אחרי חייהם של אמני גרפיטי שערכיהם ועולם המושגים שלהם מתהפכים.

סמים קלים בשירותים של ה-hood, שפה בוטה וגרפיטי כמובן, הם חלק בלתי נפרד מהאווירה, והכל עטוף בגרפיקת דו-מימד נקייה ומרשימה, שחיה ונושמת רחוב. הפרק הראשון
מחכה לכם באתר של הערוץ המכובד.

ב "ווסטר קולקטיב", אתר אמנות הרחוב המוביל כיום (שהזכרתי בעבר), לא עוצרים בהצגת תמונות של עבודות. הם תמיד מחפשים דרכים חדשות ומעניינות לשמור על הדיון האמנותי בחיים, ועדיין להימנע מהפלצנות שבדרך כלל כרוכה בכך.

אחת הדרכים החדשות הללו, לפחות בנישת האמנות אונליין, נקראת פודקאסטינג (PodCasting), והיא בעצם ראיון מוקלט עם אמנים שהציגו בעבר או מציגים כרגע באתר, במיוחד כאלה שהקולקטיב של ווסטר ממש אוהב ומעריך. הראיונות הם בלתי רשמיים, מצחיקים, מרתקים ומעוררי השראה. מומלץ במיוחד להקשיב לראיונות עם ג'ון ברגרמן ודאריוס ג'ונס.

עוד חידוש ששווה הצצה הוא "ווסטר מובייל", שירות בתשלום של תמונות נבחרות מסצינת אמנות הרחוב שאפשר להוריד לסלולרי ולשטוף את העיניים גם במקומות בהם הקירות לא
זוכים להתקשט. השירות זמין כרגע רק ללקוחות אמריקאיים, אך גלריית העבודות פתוחה לכולם.

ואם כבר הזכרתי את ג'ון ברגרמן, שווה להתעכב עוד כמה רגעים באתר החדש והמושקע של המאייר הבריטי המוכשר הזה, אמן שהתחיל ברחוב, שידרג את עצמו ואת עבודתו למדיום המדבקות (דרך מצוינת לעשות לעצמך שם) וכרגע נח על זרי הדפנה של עבודות מוזמנות למגזינים, אתרים, תוכניות טלוויזיה ומוצרי אפנה שונים.

הסגנון של ברגרמן מתאפיין בצבעוניות עזה, דמויות קומיקס ילדותיות , אנושיות, מעוותות ומלבבות כאחד, משהו שנראה כמו מיקס בין הולי הובי לגורילאז. הסוד הגדול מאחורי היופי המשונה הזה מתחבא בעפרון ובדף, אסכולה שהולכת ועוברת מעולמנו. לכו לראות!