"ההקלטות האלו נשמעות אינטרוספקטיביות, מלאות נחישות. אתה יכול לחוש במוזיקה סוג של צורך נדיר... הצורך העז לגרש את תחושת המועקה. זהו רגע בזמן שבו אתה מוזמן לשמוע אמנים הנמצאים בחיבור מלא עם קיומם. לוציאנו סיליו נמצא בנקודה הזאת בזמן, ומציג צוואה רגשית אותנטית" (ג'ים אורורק, מוזיקאי ,מפיק וחבר בווילקו ובסוניק יות)
המוזיקאי האיטלקי האלמוני לוציאנו סיליו טרף נפשו בכפו ב-1983. בסוף השנה שעברה לקח על עצמו הלייבל האיטלקי חדור המוטיבציה Die Schachtel (ר' בוקסה) להוציא מחדש את תקליטו האבוד של סיליו מ-77', "Dialoghi del Presente", הפעם תחת השם "Dell' Universo Assente" ולהוסיף לאלבום כמה קטעים שלא שוחררו מעולם.
לא נותר אלא להוקיר את יושבי המגף על חשיפת האוצר. הוצאות מחודשות ותגליות מרעישות לכאורה של מוזיקאים גאונים שפוספסו בחייהם הן עניין שבשגרה בשנים האחרונות, אך המוזיקה של סיליו אינה עוד צעקת "זאב, זאב". זו אסופה צלילית מפעימה ברגישותה ובשבריריותה. כפי שציין אורורק בטקסט שלעיל, לוציאנו היה מוזיקאי כן, שביקש להסיר מעליו מועקה כבדה, לגרש באמצעות הצלילים את השדים שקיננו בנשמתו הדאובה ולכונן עבורה חלל חלופי, בלתי נגוע. המוזיקה של סיליו היא הפסקול ההולם ביותר לרגעי הפיוס הלבקניים שלפני המוות. היא לא מדוכדכת ומרירה, אלא צלולה וסובלנית. מוזיקה היאה למי שבוהה בנקודת האין-חזור, רגע לפני הצלילה.
יש משהו מצמרר בתחושה שמעורר "Dell' Universo Assente", אלבום מעודן ורומנטי באופן חריג. ניכר בו שיוצרו שאב הנאה עצומה מבהייה במסלולן הפתלתל של כל נקישה ופריטה, ושאף למיצוי מהותם של כל טון וכל פעפוע צלילי.
סיליו, שפעל מאמצע שנות השישים, הלחין בעיקר יצירות לכלים מסורתיים (גיטרה, צ'לו, כלי הקשה ופסנתר וכדומה), ואלו זוכים למקום ניכר ביצירתו. הם נעים בקצב הטבעי להם, וטובלים מפעם לפעם באגמים סטריליים של אלקטרוניקה וקולות נשיים מלאכיים. אפשר לדון בשלל התרכובות הסגנוניות שבאלבום הזה (מוזיקת פולק, מוזיקה קלאסית ומוזיקת עולם, בין היתר), אך עדיף לסכם בפשטות: מדובר במוזיקת נשמה במלוא מובן המלה. מוזיקה חסרת יומרה ומלאת עומק, המנטרלת את המחשבה ופועלת על כל ספקטרום מיתרי הלב.
לוציאנו סיליו, "Dell' Universo Assente" (יבוא, Die Schachtel)
דע את הלייבל
במהלך קיומו הקצר הספיק הלייבל Die Schachtel, שטרם חגג אפילו שנתיים, להוציא לאור סדרת אלבומים מרתקת ומהודרת של אמנים אלקטרוניים ופסלי סאונד חלוציים מאיטליה, דוגמת פיירו גרוסי ואנורה זאפיר. לרוב, הכותרים שיוצאים בלייבל הם כאלו שמתמקדים בחקר הטון והצליל המחזורי, מה שנהוג לכנות "מוזיקה אינסופית".
החברים המיסיונריים מ-Die Schachtel, שכל הכנסותיו קודש להוצאת עוד כותרים תיעודיים, שמו לעצמם למטרה למפות ולהחיות עבודות אקספרימנטליות חשובות, שלא זכו להערכה בזמן אמיתי. אנשי הלייבל, שמתמקדים ביצירות מהשנים 1960-1980, מבקשים לעשות תיקון היסטורי ולחשוף את הדור החדש והבלתי מודע של המאזינים והמוזיקאים האיטלקים האקספרימנטליים לאבות המייסדים של הז'אנר. במסגרת הפן התיעודי האינטימי מצורפת לכל כותר חוברת אינפורמטיבית במיוחד, ובה הסברים מדוקדקים על אודות דרך עבודתו של האמן ותפיסתו המוזיקלית. האלבום של לוציאנו סיליו, יש לציין, אינו מייצג את הלך הרוח של הלייבל; משום שהוא מושתת על כלים אקוסטיים חמים, ובשל ההלחמה הסגנונית הענפה שבו, הוא מלודי ומזמין בהרבה מאחיו ללייבל, וטוב שכך.