ירמיקטוס פינקוסקוס

פשוטים החיים בעולם ללא תחרות. פשוטים ומשעממים מעט. על כן כל ספר חדש של קבוצת הקומיקס "אקטוס טרגיקוס" הוא עניין לשמוח בו, אבל גם להזכיר לעצמנו שמצוינות היא מושג לגמרי יחסי.

מותר להניח שכל חובב קומיקס בארץ - ולא שמדובר בעשרות אלפים - מכיר היטב את קורות חייה של "אקטוס". לקהל הרחב נזכיר כי מדובר בקבוצת קומיקס עצמאית, שחברים בה חמישה מאיירים מקומיים מובילים - רותו מודן, ירמי פינקוס, בתיה קולטון, איציק רנרט ומירה פרידמן - שפועלים כבר שש שנים במתכונת קומונרית, בחזקת "אם אינך יכול להביס אותם - התחלק איתם ברווחים ממכירות הספר". ואם פוטנציאל הרווחים לא ממש מבטיח - נסה את כישוריך בארצות עם מסורת קומיקס קצת יותר מפותחת. בהתאם לכלל האחרון, כל הספרים שהוציאה עד היום החמישיה כתובים באנגלית, גם כשהם מבוססים על סיפורים של אתגר קרת, גם כשעלילתם מתרחשת בטיילת של תל אביב.

החידוש שמביא איתו "ויקטור", ספר הקומיקס החדש מבית "אקטוס" (בשיתוף עם הוצאת מודן), הוא השיבה הביתה אל חיק השפה העברית. חמשת הסיפורים המצוירים כתובים הפעם לגמרי בשפת אמם של החבריא, מה שטבעי ומשמח מצד אחד, אבל מצד שני מעמת אותנו עם בעיית הסקס-אפיל החמורה של העברית - שהיא לא רק גמלונית אלא גם בלתי פוטוגנית בעליל - ואף חושף במידה רבה את החולשה ואת הסתמיות של רוב הטקסטים.

באגף האיורים, לעומת זאת, עסקים כרגיל. רותו מודן היא רותו מודן, ירמי פינקוס הוא ירמי פינקוס, והים אותו ים. ובימים שכאלה, יציבות היא נכס שאין להקל בו ראש; מה גם שמדובר באמת בליגת העל של המאיירים המקומיים. העדפות בין החמישה הן כבר עניין של טעם אישי, אבל עצם העובדה שאפשר לזהות סגנון ויזואלי מובחן - משוכלל ומנוסח לעילא - שהוא סימן ההיכר של כל אחד מהמאיירים, היא לבדה סיבה טובה להצביע עבור הספר החדש.

ובכל זאת טרוניה לסיום: די מאכזב לגלות שלפחות חלק מהסיפורים הופיעו כבר, בגירסתם האנגלית, בספרים קודמים של "אקטוס". קצת מוגזם לצפות מקהל השוחרים המצומצם ממילא להשקיע שוב (יותר מ-70 שקל!) בשביל תרגום. אבל, כאמור, בהתחשב בהיקף הפעילות בתחום, זה כנראה המינימום שנצטרך להקריב כדי לעבות את מדף הקומיקס בארון הספרים היהודי.