במהלך ראיון של חיים אתגר עם אגם רודברג (שנערך לפני כמה שבועות ב"ערב טוב עם גיא פינס"), נשאלה הלוליטה אם בעקבות תום אבני ורוני סופרסטאר, מתכוונת גם הכוכבת הצעירה להפסיק את דחיותיה הבלתי נלאות של שירותה הצבאי. על כך ענתה רודברג בעפעוף ובחיוך מתוק, כי היא אכן מתגייסת באופן סופי באפריל. תשובתו של אתגר הסתכמה במילה "באסה".
אכן באסה. קשים הם חיי הסלבריטאים הצעירים המטילים מאחוריהם את הקריירה המלבלבת שלהם ומתגייסים הישר מחיי הזוהר, צילומי הפפראצי וזעקות המעריצים אל אותו כור היתוך צה"לי שאינו מבדיל בין אדם לאדם ומתייחס לכל אחד ממגויסיו משל היו כולם בני אותה דת, גזע, צבע ומין. מצד שני, אם ניזכר במעללי הגיוס האחרונים של כוכבי ארצנו הצעירים, נדמה שאולי הקורבן אינו כל כך גדול, שהרי מדובר מראש בגיוס דה לה שמאטע ממדרגה ראשונה.
מועד גיוסו של תום אבני נדחה מספר פעמים, ובאמת מפליא כי את מחויבותו לביטחונה של ארץ ישראל הוא ממלא בלהקה צבאית של איש אחד. מאיה בוסקילה, האישה שלא אוהבת בד, השתחררה באופן אמין ביותר מסיבות דתיות ואילו רוני סופרסטאר דוהרת על אפטרים ואף זכתה לטוס לחו"ל, ולא כנספחת לענייני בטחון, אלא כדי לסקר טקס של ערוץ ניקלודיאון. אמנם לא מדובר פה בתופעה חדשה. מאז ומתמיד צה"ל נתן הקלות בשירות למוזיקאים ולספורטאים מצטיינים, למשל, אך בעוד היחס למגזרים אלו גובה במדיניות מגובשת ומוסדרת עם תהליך קבלת החלטות מבוסס ושקוף, נדמה שפה עסקינן בעיקר בקומבינה עכורה של צה"ל שלא רוצה להצטייר כאילו פגע במאגר הטאלנטים של עולם הזוהר הישראלי.
אל תתנו להם רובים
גם אם ניתן לצה"ל את הקרדיט על כך שפעם באמת היה כור היתוך חברתי שוויוני (ונשכח לרגע את החרדים, הערבים, הבדואים והדרוזים), נראה שכיום, אל מול מערכת הסלבריטאות והרייטינג הדורסנית, גם צה"ל ממהר להתקפל. כל אותן אידיאולוגיות של מחויבות לאומית, שוויון חברתי ו-ויתור הרואי של היחיד למען הכלל מתמוססות אל מול המציאות החומרנית והכלכלית של ימינו, שדורשת לראות את ריבועיו של תום אבני ולא רק בגיל 21. אם צה"ל לא היה מונחה בדיוק על ידי אותם שיקולי רייטינג שגורמים ל"ידיעות אחרונות" לשים את המנצח של "כוכב נולד" בעמוד הראשון ונערה בבגד ים בעמוד האחורי, לא היו כוכבים אלו זוכים לטיפול כה מיוחד ומתחשב. עם כל הכבוד למנעד הקולי של רוני או לניואנסים במשחקו של תום אבני ב"אלאדין", לא מדובר בדיוק בהצלת חיי אדם או בבנייתה לתפארת של תרבות ישראל. קשה להניח שכל אותם בני נוער, שחולמים לפתח קריירה ברפואה, עריכת דין, ספרות, פילוסופיה או מנהל עסקים, יזכו לאותו טיפול מסור ודואג, שיתחשב בצרכי הקריירה שלהם ובשאיפותיהם המקצועיות. הראו לי נער אחד שישחררו אותו לשבוע לחו"ל לכנס על ספרות ישראלית ואראה לכם את מאיה בוסקילה מתגייסת.
הקונצנזוס הישראלי לגבי שירות בצה"ל, שהשתקף היטב בעליהום שנעשה על ידי האווזות של "הדוגמניות" שהתנפלו על הקולגה ויקטוריה ובתהיות שהועלו לגבי גיוסו של ג'ייסון דנינו-הולט המתעתד להנחות בגיל 18 ב-MTV, נראה מגוחך מתמיד לאור גיוס התענוגות של סלבריטאי ארצנו ועוד יותר לאור נתוני הגיוס ההולכים וצונחים במגזר החילוני. אם מראש הולכים סלבריטיז צעירים אלו לצה"ל רק כמהלך תדמיתי ריק ממחויבות אמיתית, מדוע נמשך הריטואל הצבוע של גלגול עיניים על כל מפורסם שלא מתגייס? ובכלל, מדוע כל אדם שבוחר לא להתגייס לצה"ל מתוך אידיאולוגיה, קריירה, התנגדות לכיבוש, בעיות נפשיות וגופניות או אפילו מתוך אנוכיות גרידא ממשיך להיות מסומן באות קין? אם צה"ל ממילא כבר אינו משמש כזירה שוויונית לכל העם וכמבחן לגיטימי לאזרחות ראויה, אולי הגיע הזמן לקפוץ על העגלה, לבטל את גיוס החובה ולבסס כמו במדינות אחרות צבא מקצועי של שכירים. צה"ל ירוויח חיילים מקצועיים, מלאי מוטיבציה ויחסוך כסף, בוסקילה תוכל להתקדם ללבישת מחוך בפומבי, מד הצביעות הישראלי יצנח פלאים, סדרות כמו "טירונות" ו"מילואים" יעופו מהמסך ועם ישראל ישתחרר מעשרות שנים של "טוב למות בעד ארצנו".