יש לי בשבילך סיפור בומבה, משהו לא נורמלי

בפרויקט שאפתני למדי, הכולל סרט דוקו-דרמטי (אינני אוהב הגדרה זו. מבחינתי מדובר בסרט דוקומנטרי לכל דבר) וסדרה עלילתית בת שישה פרקים, פורש אייל חלפון ("קרקס פלשתינה") את סיפור "אתה חייב לעשות מזה סרט" - סיפורה של מודעה בעיתון שקראה לכל החפץ להגיע ולספר את סיפורו לצוות ההפקה, תוך הבטחה כי הסיפורים המצטיינים יוסרטו ויהפכו לדרמות טלוויזיוניות. ביקורת זו נכתבה לאחר צפייה בסרט המתאר את קורות הפרויקט בלבד, ולכן אתייחס רק אליו.

נפתח ונבהיר כי התרגיל של חלפון דווקא לא הניב את השלאגרים המבוקשים. הסיפורים שמצא (למעט סיפור אחד, לא ייאמן באמת, העוסק במיליונרית אמריקאית שירדה מנכסיה, ניסתה להתאבד 22 פעמים וחיה כיום בישראל על ביטוח לאומי) - נהג אוטובוס שפוטר עקב עברו האומלל, בחורה שאביה התעלל בה, קוף שהופיע לפתע בשכונה וארכיטקט שיצא למסע לחיפוש אחר אביו הביולוגי - מאכלסים בקביעות תוכניות רדיו מזן יוסי סיאס. לכן גם סדרת הסרטים העלילתיים (ואפילו הקטעים הקצרים מתוכה, המופיעים בסרט הדוקומנטרי) נראית לי כמו עודף סרוח של הפרויקט הזה. אבל, כאמור, לא בכך עסקנינו.

"אתה חייב לעשות מזה סרט" הוא סרט מרושל ואפילו חסר סגנון, אבל הוא עדיין אחד הסרטים הדוקומנטריים הטובים ביותר שנעשו כאן בטלוויזיה בזמן האחרון. באופן וירטואוזי מצליח חלפון להתחמק מהבנאליות שבסיפורי המקומונים האלה ולעסוק בדברים המעניינים באמת: רצונה של האשה שאביה התעלל בה, ושהפכה לשחקנית סוג ג', לככב בסרט אודותיה, ונסיונו של חלפון המבועת להדוף אותה, תהיות האם סיפורה של המיליונרית לשעבר קרה באמת, והפגישה בין צביקה הדר, שאמור לגלם את נהג האוטובוס שפוטר, עם האיש עצמו.

חלפון מרגיש את הסרט שלו כמו שצריך. הוא מאזן היטב בין האתנחתאות הקומיות הרבות ובין הרגעים העצובים שלו, לא מעיק ומצטדק, יודע לגחך על הדמויות שלו אבל גם להזדהות איתן כשצריך. ללא ספק תרכובת מנצחת.