וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

חופה וחרפה

מיכל ויניק

18.4.2005 / 11:45

"הדייט שלי לחתונה" צפוי משעמם ומיותר. מיכל ויניק על עוד סרט מצ'וקמק שבו הנשים מנסות להיות גבר גבר

על רקע גל ההתמסדות חסר הרסן מגיע לארץ "הדייט שלי לחתונה", עוד סרט שמנסה להפוך את היוצרות ולשים גברים בתפקידי נשים. הפעם מדובר בקומדיה לא מצחיקה על בחורה שמשלמת לזונה ממין זכר כדי שיבוא איתה לחתונת אחותה באנגליה. הגרסה ההפכית ל"אישה יפה" מציגה את הנשים כמין היוזם והחזק, ואת הגברים כאובייקט למניפולציה. אלא בעוד "אישה יפה" היה כתוב להפליא, "הדייט שלי לחתונה" הוא כל מה שאסור לעשות אם רוצים להיות תסריטאי.

הדיאלוגים מביכים, השחקנים אפילו יותר, דבורה מסינג ("וויל וגרייס") היא היחידה שמצליחה להחזיק את הראש מעל המים, כל השאר מגרדים טוב טוב את מצולות ים החובבניות. התסריט מציג דמויות שטוחות כחסקה והעלילה מתפתחת לאיטה לכל הכיוונים הכי צפויים ומשעממים שאפשר להעלות על הדעת. וכדי להשלים את התמונה, גם הבימוי חסר השראה והצילום חיוור. התוצאה היא סרט מיותר לחלוטין.

שאני אשפשף?!

היפוך התפקידים מכתיב סצנות בהן הגיבורה השיכורה יוזמת סקס עם הגבר-זונה (דרמוט מאלרוני), מתעוררת בבוקר מבלי לזכור מה קרה וגורמת לו להיעלב, וסצנות אחרות בהן מוצגים הגברים כסמרטוטי רצפה שנשים יכולות לנגב איתם את הקרסול. קוסם ככל שזה נשמע, ההצגה הזאת מחבלת בהיפוך התפקידים האמיתי, דוגמת זה שהוצג ב"איזו מן שוטרת 2", הסרט היחיד שאני הערכתי ושאר העולם אהב לשנוא.

בניגוד חריף לכתיבה של מרק לורנס (האיש שמאחורי השוטרת), "הדייט שלי לחתונה" נכתב על ידי נשים שלא מעריכות כראוי את הכוחות בהם ניחנו. הן לוקחות את תפקיד הגבר, מזדהות אתו באופן טוטאלי, ושוכחות להוסיף את התבלין הנשי, זה שאמור לעשות את ההבדל בין עולם מצ'ואיסטי-כוחני ודורסני לעולם טוב יותר. הן מחקות את הגברים כמיטב יכולתן – דוגמה טובה היא ארגון ערב רווקות מהסוג בו כולן מתלבשות יפה, שותות יותר מדי ומוציאות את הראש מחלון המונית תוך קריאות חרמנות בבוניות. גם העלילה הפשטנית והמהלך הרגשי שעובר על הגיבורה תומך בתיאוריית ה"עכשיו אנחנו הגבר" – מסינג שוכרת את הזונה ממין זכר, שוכבת אתו כשהוא מאוהב ולכן נעלב, ונאלצת להסביר לו שזה לא היה סתם זיון מבחינתה. היפוך התפקידים לא רק שאינו מאיר באור חדש את הקלישאה הסיפורית הגדולה ביותר, הוא אף טורח להפוך את כל העניין לטפל, מאוס ובעיקר לא רלוונטי.

לאור מבחר הסרטים העוסק בחתונות, "הדייט שלי לחתונה" יכול להתחיל להתרגל למקומו בפינה החשוכה והמאובקת של המדף. מי שבכל זאת רוצה לשזוף עיניו בסרטי הז'אנר הזוגי, יכול לחכות לווידאו החתונה של צמד המתחתנים התורן, ואם עוד אין לכם זוג כזה ברזומה, הקיץ הקרוב כבר יסגור לכם את הפינה.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    0
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully