אחלה. יש קונצנזוס. לא "שקט, מתנתקים", לא "קרבי זה הכי, אחי". סעדו-ביטון, זה הטיקט. ריקי? "יהודה סעדו ושיר ביטון". צביקה? "שיררר ויודה, הם שיגעון". צדי, מה אתך? "ביטון וסעדו!". ונפנה לעם אשר ב-SMS: "יהודה ושיר!". אחלה.
את האמת, אני לא מבין את ההייפ סביב פוקימון המצוקה יהודה סעדו. לבוש בשאריות מהמחסן של עוזי פוקס הוא עלה אתמול, כרגיל במבט מחוק מהעכוז, וסלסל כל הדרך ללבנו הבורגני את "יש לי סיכוי" של אביתר בנאי. את האמת, בחירה מבריקה. סתימת פיות וקריצה ממזרית גם יחד, לכל הבדיחות "מעתה ואדולן" שרצות על סגנונו המצוקתי. "יש לי סיכוי להנצל, אני יודע". ברור. על שיר עצמה אין הרבה מה לומר, היא אכן כוכבת נולדת, פריפריה, קול גדול, מבט אוהב ורעב בעיניים, כל המרכיבים שם ונותרו רק השמרים של ה-SMS שיעזרו לעוגה של טדי הפקות לתפוח. רק חבל שהיא בחרה ב"אהבה" של דניאל סלומון. בכלל, צריך לפסול מהתחרות כל שיר שטוחן את הפלייליסט של גלגל"צ פחות משנה.
את "כוכב נולד" התחילו אמש עם מחווה קצרצרה לאהוד מנור, בדמות מג"בניק חינני בשם הראל מויאל ששר את "משאלה", אותו שיר שהעלה אותו בחצי הגמר ההוא לניצנים. זה הזמן לתמוה: מה קרה לילד שדיבר לניצנים, ולאן נעלם צמיד העור השחור שלו, ואתו שמחת החיים ורעב הבמה? מויאל נראה משועמם, קצר-רוח ומת להתחפף.
אחרי אבק הדרכים שעיוות את הבלונז' של ריקי גל, וכרי הדשא שהכתימו את חולצות הפאייטים של המאסטרו בווינגייט, חזרה אתמול התכנית למשכן המבטחים שלה האולפן. נכון, עדיין בתולי, טרי, מתרגל מחדש לסגול של סלקום ומחכה לקהל, אבל עדיין המקום היחיד שבו הקסם הפלסטי עובד באמת. עם המעטפת האולפנית נכנס לפעולה גם שלב הסטיילינג, ששינה את מראה התכנית מקצה לקצה. זוכרים את מהפך לירון לב בעונה הקודמת? אז למראה המתמודדים אתמול אפשר לקרוא אולטרה-לב. האחות רייז חיפפה את השביס הסגול לטובת שיער באורך קילומטרים, עידן שניאור כבר לא נראה כשוטף כלים עייף, אלא אוחז בגרדורבת זארה משודרגת ובלורית עומדת א-לה סקעת, והשיא שמור לאורלי "חתולה" מגורי-כהן, שבשלבים הקודמים הפחידה עם מופע אקנה מהגיהנום ושיער מדובלל ומג'ויף, והפעם נחפפה ביסודיות ונטבלה בדליי מייק-אפ, עד שנראתה כפרסומת לאוקסי 10.
פרה פרה
אף רגע מעניין או מרגש לא היה בשלב הגלגל ההצלה הכה-טרומי הזה, אך תפקידו כמלבה יצרים ודיון בין צופים עבד באופן מושלם. צנחני השלישי שחט את "שיר ישן" היפה של אתניקס; שני שיק התגלתה שוב כמלצרית מזמרת עם עודף אמביציה ונטיה להרס מלודי; עידן שניאור הרדים שוב, ודווקא עם שירו היפהפה של השופט פיק, "לא אני הוא האיש"; נעמה פנחסוב המעצבנת החליטה ללכת עם תדמית הברבי עד הסוף, ושרה את שיר הילדים המעצבן של ריטה "כובע קסמים", כשהיא נראית כמו שילוב מוזר של שירלי לילו עם שפת גוף של קרואלה דה-ויל, משלבת אותו עם סופרן צורמני, כמו אחינועם ניני על אקסטזי; האחיות רייז מעפנות אבל שוב, חמודות להחריד. עושות לרצות לעשות איתן סדר פסח. הן שרו אחינועם ניני וצעקו בחדווה של בנות עקיבא בהפגנה נגד ההתנתקות; ענת אדם נתנה בשירה גרועה ולוק דכאוני כהרגלה; ומזל קהסאי סתם שיעממה עם שיר תנועות הנוער וטקסי הסיום האולטימטיבי, "שירים עד כאן". עד כאן.
קשת הבריקה במהלך ה"גלגל הצלה". למה לעשות בילד-אפ רגשי איטי ולא כלכלי בעליל, כשאפשר להפיק 346,000 ומשהו הצבעות (!) כבר בשלב האודישנים, כשבסך הכל צריך לסגור רשימה סופית של מתמודדים. חבר שצפה איתי הנפיק זמן אוויר יקר עבור האחיות רייז ומזל קהסאי, עם מבט מטורף בעיניים, כאילו מדובר בניצנים ולאחיו קוראים הראל סקעת. השיטה עובדת, עובדת טוב יותר מאי-פעם, צפו לשיא כל השיאים ב"כוכב נולד 3", ברפת הזו יחלבו את הפרות הסלולריות, השיווקיות והרגשיות עד שעטיניהן יזעקו חמס.