עוד שלושה שבועות, כשתחל הסדרה "עקרות בית נואשות", יקללו בלבם מנויי הכבלים חובבי הסדרות האמריקאיות את הלוויין ויתהו אם בחרו את הבחירה הנכונה. לפני שבועיים כשהחלה "אבודים" המשובחת באקסטרא הוט המצב היה בדיוק הפוך. כך באופן כללי שורדים מנויי שתי החברות את מפץ סדרות איכות של החודשים האחרונים, גאווה רגעית ואחריה כעס קטן על הצורך לבחור. זאת בהנחה שהם לא מורידים את הסדרות הנ"ל מהאינטרנט, כמו אחוז נכבד מהצעירים שרוצים לקבל את הכל.
השאלה היא אם ניתן בישראל ליצור מצב אחר שבו כמו בארה"ב, ניתן יהיה לבחור את הטלוויזיה שאנחנו רוצים לראות בלי צורך להתחייב, לשלם מאות שקלים ובעצם למכור את נשמתנו לאחד מתאגידי השידור הגדולים. אם בארה"ב הצופה הממוצע מעוניין לראות "הסמויה" הוא לא צריך לשלם חמישים דולר כדי לקבל את כל חבילת השידור של הכבלים, הוא פשוט יכול לקנות את ערוץ HBO וליהנות משידוריו. בישראל, לעומת זאת, הפעולה הזו בלתי אפשרית ולא כדאית כלכלית, לחברות כמובן. לכבלים והלוויין אסור להרוויח ממכירת פרסומות, ולכן הפעלת ערוצים על בסיס יחידני היא בלתי אפשרית. כאשר הרווחים מגיעים ממכירת מנויים, יש לחברה אינטרס לשווק עצמה כמותג ולפזר את שידוריה בערוצים המרכזיים שלה. כך למנוייה יש את האפשרות לבחור, וכמות האיכות שהם מקבלים גדולה יותר, שכן כשיש יותר ערוצים ההשקעה יותר גדולה. אם הייתה אפשרות לבחור בערוצים בודדים, ההשקעה הייתה מתרכזת רק בערוצים אלו, המגוון היה קטן יותר והכישלון כמעט ודאי. ערוץ ישראל 10, שמתקיים ממכירת פרסומות, בקושי צף מעל פני המים. אם היו לו עוד מתחרים משמעותיים חוץ מהערוץ השני כולם היו סובלים מתת משקל.
עדיף "לתפוס את השמיים" מאשר "חלום אמריקאי"
האם יש מקום להאשים את ערוצי הרשות השנייה בחוסר השקעה בסדרות רכש? אין זה דבר רע בכלל שהפריים טיים הישראלי מלא בתוכניות מקור. אפשר אולי להתווכח על רמת איכותן, אבל הרייטינג מוכיח שהקהל הישראלי אוהב ורואה. השקעה בסדרות רכש פירושה פחות זמן ופחות השקעה בהפקות ישראליות, ומלבד זאת, גם התוכניות האמריקאיות לא משובחות כולן. על כל סדרה אחת טובה ישנן רבות שמבוטלות במהירות או פשוט ממשיכות את שידוריהן מכוח האינרציה. כדי לייצר סדרה מצוינת נדרשות כמה גרועות, ולכן ככל שיהיו יותר סדרות ישראליות רמתן תעלה בהכרח.
הבעיה היא דווקא התעקשותם הטיפשית של ערוצים 2 ו-10 לקנות סדרות רכש. בכל זאת, מדובר בסדרות הטובות בעולם, וערוץ טלוויזיה רציני צריך שיהיו לו כמה כאלה בסטוק, גם אם שעת השידור שלהן תתאים רק להורים צעירים ולסובלים מנדודי שינה. הטלעוד של הסדרות הללו (והביטוי רק מעיד על נכונות הבחירה של ועדת המכרז) עושה עמן עוול ובעיקר עם הצופים שרוצים לקבל קצת אמריקה בשעות שיאפשרו להם לקום למחרת בבוקר לעבודה. בשל כך יש משהו נכון ביותר בהעברת מרכז הכובד של הסדרות הללו ללוויין ולכבלים. חובבי האמריקאיות יודעים בוודאי שהסדרות הטובות באמת נמצאות ביס וויקאנד וביס פלוס בלוויין, ובערוץ 3 ואקסטרה הוט בכבלים. כיוון שלרובנו יש עוד כמה חבילות בנוסף לחבילת הבסיס, מי שאוהב ורוצה יכול להשיגן בקלות יתרה.
משתמשי הביטורנט בוודאי אינם מבינים על מה כל המהומה. תורידו את הסדרות וזהו. אבל מי שהשימוש הנ"ל במחשב לא נהיר לו, יודע שלא משנה במה הוא בחר, תמיד יהיו דברים שיפסיד. אבל מה לעשות, אין דרך אחרת. הפקות מקור תמיד יהיו חשובות יותר בערוצים הבסיסיים, כמו בארה"ב, שם הסדרות הטובות בעולם משמשות הפקות מקור לכל דבר. במקביל, חברות הכבלים והלוויין לא יוכלו אף פעם לשחרר ערוץ אחד או שניים להנאת הצופים. הן לא מרוויחות מפרסומות, ולכן רק המנויים שלהן ייהנו מהשימוש בכסף. לפני שאנחנו מתבאסים מהתחרות המעוותת לכאורה יש לזכור שרק לפני כמה שנים היינו רק יכולים לחלום על סדרות עדכניות, שלא לדבר על הפרש של כמה פרקים בלבד מהשידור בארה"ב. מתחרות אפשר רק להרוויח, וגם מזו. נכון, הרווח הוא לא של מאה אחוזים, אבל הכל עדיף על שידורים חוזרים ואינסופיים של "בנסון".