הריון של גברים

גברים שמסתכלים על נשים בהריון, חושבים על הקסם של הבריאה ועל הפלא הגדול של ההתרבות. כיצד הטבע או אלוהים מצליחים לקחת דבר כל כך קטן כמו האשה שהתחתנת איתה ולהפוך אותו לדבר כל כך גדול ומופלא כמו דב הקוטב העצבני שיושב עכשיו בחודש התשיעי על הספה שלך בסלון ורוצה לרצוח אותך רק בגלל שאתה לא יודע כיצד מזרזים לידה.

בתור בעל ניסיון עם יותר הריונות ברזומה ממה שיש לפיני גרשון פיינל פורים, אחרי חמישה הריונות אני יכול להגיד זאת בפה מלא ובמלוא האחריות, הריון הוא הדבר הקשה ביותר בחיים של כל גבר. למעשה ההריון קשה הרבה יותר לגברים מאשר לאשה.

אבל לפני שנוכיח את הטענה האחרונה, בואו ונבחן רגע את הרעיון השערורייתי הזה של קורס הכנה ללידה. משפט ידוע טוען שהכורח הוא אבי ההמצאה. משפט זה מניח שבכל פעם שהיה צורך חשוב בחיי האדם, מישהו חכם ומבריק המציא המצאה שפתרה את החסך האנושי. זה כמובן קשקוש. רוב ההמצאות קודם כל הומצאו ורק אחר כך חשבו אנשי השיווק מה הצורך שהן פותרות. ברוב המקרים היה צריך להמציא צורך. כך בשנות השמונים הומצא רובה חשמלי שיורה אוויר חם. לאחר שמנהל הייצור של התעשיה הצבאית של פילדלפיה גילה שהרובה הזה לא הורג אף אחד, ביאושו הוא הפנה את האקדח לראשו וניסה להתאבד. לאחר שעה וחצי כל השיער שלו היה נפוח. כך הומצא הפן. בשנות השמונים נמכרו שני מיליארד פנים במהלך שיווקי מדהים, לאחר שדוד לוי ומרבית נשות העולם שוכנעו, שכאשר השיער שלהם נראה כמו קיפוד בתקופת החיזור הם נראים טוב יותר.

באותו אופן, יום אחד מישהי אמרה לבעלה שהיא גילתה שהיא יודעת לשאוף אוויר מהאף ולהוציא מהפה. מכיוון שהיתה מובטלת שאל בעלה "נו, אז מה זה עוזר לי, איך אפשר להרוויח מזה כסף?". האשה, שהיתה חכמה ממה שנראתה כאשר הדגימה את הטריק האווילי, חשבה שאולי אפשר יהיה לשכנע נשים ללדת ככה. וכך הומצא קורס ההכנה ללידה.

כשתיסעו לאפריקה לא תמצאו נשים שהולכות לקורס הכנה ללידה. בזמן שהאשה מגיעה לחודש התשיעי להריונה היא יוצאת למטע הבננות ועוזרת בקטיף. בזמן שהיא מהדסת בין העצים נופל לה מתוך איבר מינה ילד, ישר לתוך החול הסטרילי, וכשהיא מגלה את זה היא נותנת לו שם וצועקת עליו שיתחיל לעזור בקטיף. ככה נולדים שם.

בקורס יגידו לכם משפטים שקריים כמו: הריון הוא לא מחלה, וזאת למרות שמעטות המחלות שיש להן תופעות לוואי קשות כמו להריון. תמיד כשאומרים את המשפט הזה אני בעצם מרגיש שאומרים משהו חיובי על מחלות, משהו שאפשר להגיד לכל חולה סופני, "הי, תפסיק לבכות יא חולה הפיטיטיס B שכמוך, לפחות זה לא הריון". ואחרי כן מיד יספרו לכן שאתן נשיות וסקסיות גם בחודש התשיעי. זה נכון, בעיקר אם הגבר שלכן הוא אחד כזה שמתגרה מהשידורים הישירים בערוץ הטבע שמדווחים על להקה של לווייתנים שעולה על החוף באוסטרליה וגוססת בשמש.

הקורס הוא אחד השלבים הקשים ביותר לנו, הגברים בהריון. לשבת עם עוד עשרה גברים אחרים, ולידם חבורה גדולה של נהגי אגד עם כרס עצומה, שהם מציגים כנשים שהם בחרו להתחתן איתן משום מה. אחר כך, כל אחד מאותם אבות לעתיד קם ומתוודה על הפחדים שהוא חש בקשר ללידה. תמיד הבחור הכי מכוער בחדר יקום ויגיד תוך כדי שהוא יורק והפיאה על ראשו זזה מצד לצד, שהחשש הכי גדול שלו שיחליפו לו את הילד בלידה. בקורס שלנו קמתי בזעם ואמרתי לו: "הלוואי. תסתכל על איך שאתה נראה, סביר להניח שזה גנטי, אתה צריך לבקש שיחליפו לך את הילד".

בסוף הקורס, כאשר אנחנו נשאלים מה הדבר שהכי מטריד אותנו, מרבית הנשים ישאלו שוב ושוב מתי הן תחזורנה למשקל שלהן. אשתי קמה ואמרה: "בכניסה לכפר סבא יש תמרור אין כניסה לארבעה טון, מתי אני אוכל לחזור הביתה?". את הגברים מעניינת הסוגייה הכי קשה בהריון האשה, מתי יחזרו לביקור חיי המין שלהם. מתי הגזלן ייפתח שוב? מתי הם יוכלו להרטיב שוב את הסממית?

וזוהי נקודה מרכזית בסבל הגברי במהלך ההריון. כמעט כל תופעות הלוואי של ההריון - השמנת יתר, הזעת יתר, גירוד, טחורים, ורידים ברגליים, עצבנות יתר, כל אחד מהסימנים הקלים וחסרי החשיבות האלה - גוררת בחובה הפסקה כמעט מוחלטת בקיום יחסי מין. וזה הדבר הנורא ביותר שיכול לקרות לגבר. העניין גם משפיע לא טוב על הגוף שלנו, אנחנו לא מרגישים טוב פיזית אם אנחנו לא מקיימים יחסי מין. תחשבו לאן הידרדר אותו רופא שהמציא את השקר המופלא וקבע שיחסי מין בסוף ההריון מזרזים את הלידה. כמה חרמן ורווי הורמונים צריך להיות אדם בשביל להמציא שקר כל כך שפל, ועם זאת כמובן גם יעיל ומשיג את המטרה.

אני יודע שיהיו נשים שיטענו מולי, "איך אתה יכול להשוות את השינויים הפיזיים שאנחנו עוברות לקצת מחסור ביחסי מין?". ובכן, אני מאמין שאתן בנויות לשינויים פיזיים. אתן לא מוטרדות מהם. אנחנו, לעומת זאת, לא בנויים להתנזרות. זה מתחיל אצלכן מגיל צעיר. קחו לדוגמה את המחזור החודשי. מה היה קורה לנו הגברים אם פתאום בגיל שתיים עשרה וחצי היינו מתחילים לדמם מאיבר המין? היינו קופצים דרך החלון הקרוב ביותר. האנושות היתה נכחדת. על אחת כמה וכמה אם היינו באים לאמא שלנו בבהלה ואומרים לה: "תראי מה קרה לי!", והיא היתה אומרת לנו בתגובה: "יופי! מצוין! כל הכבוד! סוף סוף הפכת לגבר!".

אתן לוקחות את תקופת המחזור בצורה מאד רגועה ושפויה באופן יחסי, אתן ממשיכות את חייכן כרגיל, אתן עובדות, מבשלות, יוצאות בחברה, ממשיכות להחביא לנו את הנעליים בטענה שאתן מסדרות את הבית, ומצב הרוח שלכן ממש סביר יחסית למצבכן, בערך כמו היפופוטם זועם שגילה שמישהו מנסה לקחת לו את הגור היחיד שלו ואת ארוחת הצהרים שהוא בנה עליה חודשיים. אגב, שינויי מצב הרוח שלכן במהלך ההריון הם קיצוניים בהרבה. למעשה, כשאתה משווה אשה במחזור לאשה בחודש השמיני, הראשונה נראית רגועה, שקטה ותרבותית, כמו ראיון של קובי מידן עם אשת שמאל שעומדת במחסומים ומפגינה נגד צה"ל. אשה בחודש השמיני מלאה בעצבים כמו לוויה של שהיד חמאסניק בעזה.

אבל הדבר שהכי קשה לנו בהריון זה הכאב שלכן. כל כך קשה לנו לראות את האשה שאנחנו אוהבים יותר מכל כשהיא סובלת. ומאז ומעולם ידוע לכל שאין דבר שקשה לנו, הגברים, יותר מלראות מישהו אחר במצוקה. והסיבה שאני כותב את המשפט האחרון ברורה - גם אשתי קוראת כאן, והיא לא תשאיר לי טוקבק נזעם, היא עשויה לבטל לי את המנוי ליחסי המין לשלוש השנים הקרובות.

בשבוע הבא, כולי תקווה, אספר לכם על הלידה, וכעת אני חייב לסיים כי אשתי רוצה שננשום דרך האף ביחד בסלון.