וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

ענת שלו

רותם רוזנטל

11.5.2005 / 9:24

היא גרה בניו יורק עם בעלה והילד, מכורה לבירה שחורה עם גלידה וניל ותרביץ לכל אחד שמתעלל בילדים

איזו מוזיקה שמעת בזמן שעבדת על התערוכה?

כשאני עובדת, המוזיקה משפיעה רק על האווירה. עבדתי על התערוכה "עולם מושלם" עם אספרנסה דה ספינוזה, תופרת בניו-יורק שנמצאת בארה"ב כבר 21 שנה ועדיין לא יודעת אנגלית. היא העדיפה להאזין לתחנת רדיו בספרדית, במיוחד לתוכנית ששמה "אל פסילון דה לה מניינה". בתרגום לעברית משמעות השם היא "בילויי היום". זה הזכיר לי את התוכנית של דידי הררי, רק בספרדית; מלא אנשים עושים צחוקים בינם לבין עצמם באולפן ובין לבין משמיעים שירי סלסה. מדהים לגלות את היקום המקביל של המהגרים, שיכולים להמשיך לקיים את העולם שהכירו קודם גם במקום חדש. הכל באופי אמריקאי, רק בספרדית, מהפרסומות ברדיו ועד התוכניות עצמן.

מה יותר מזין אותך - טלוויזיה, ספר או סרט?

קולנוע וספרים מזינים אותי וגם מה שאני קוראת בעיתון. אני לוקחת הכל באופן מאוד אישי. בזמן האחרון ראיתי הרבה סרטים של ברגמן. האחרון שבהם, תותי הבר, השפיע עליי עד כדי כך שחזרתי לכתוב. אני אוהבת סרטים שמעודדים אותי לחשוב, למרות שאחרי תקופה כזו אני נכנסת לאובר-דוז וזקוקה לסרטים שיעודדו אותי להפסיק לחשוב. אני גם אוהבת לקרוא בניו יורק. הספר צריך להיות בכריכה רכה ובגודל ובמשקל הנכון כדי ללוות אותי לסאבווי, מכיוון שהנסיעה היא זמן הקריאה הטוב ביותר. הספר האחרון שהשפיע עליי היה "A to B", הפילוסופיה של אנדי וורהול, שמציג תמונה ברורה מאוד של אמריקה. הראייה של וורהול את הדברים היתה מדהימה. היום כבר מבינים שהוא היה מעין נביא- בתחום האמנות ובתחום המסחר באמנות. וורהול בכלל רצה להיות איש עסקים של אמנות, והוא חזה את מה שחווים בצורה מאוד חזקה בניו יורק כיום. כיום הדגש באמנות מושם על המסחר. הירידים קובעים מי יהיו הכוכבים הבאים, הכל נמדד בכסף והכל סחיר.

אני אפליק לך

איזה דבר היית משנה ברחוב מגוריך?

אני גרה ברחוב 143 בניו-יורק, והייתי מקרבת אותו לפארק, בעיקר לטובת הבן שלי.

למי היית מכניסה מכות?

לכל מי שמנצל לרעה ילדים ומרביץ להם, גם לאמהות שמפליקות לילדים שלהן ברחוב. אני מאוד מוטרדת מפדופיליה והתעללות בילדים.

מה ההתמכרות שלך?

אני נוטה להתמכר כל פעם לסוג אחר של מאכל, זה התחיל בשנות העשרים לחיי. אני ממצה אותו לגמרי ואז לא יכולה לראות אותו יותר. פעם התמכרתי ללבנה עם בזיליקום, וזה היה הדבר היחידי שאכלתי במשך תקופה ארוכה. ההתמכרות האחרונה של דיוויד (דנסי, בעלה, ר.ר) ושלי היא ל-Root Beer Float, בירה שחורה עם גלידת וניל. בגלל שכל כך נדלקנו עליה הגבלנו את עצמנו רק לסופי שבוע. ביום שישי בערב אנחנו יכולים לחייך אחד לשנייה בסיפוק ולדעת שהרווחנו אותה בכבוד. התמכרות נוספת שלי היא לסיפורים ארוטיים. הם מאפשרים השתתפות בפנטזיות של אנשים אחרים.

את מי היית מזמינה לדרינק על חשבונך?

הייתי רוצה להזמין לדרינק כל מיני אנשים שפגעתי בהם באופן לא מודע. היתה תקופה חשוכה בחיי, שבה הייתי די אטומה ופגעתי בכל מיני אנשים. הייתי רוצה הזדמנות שנייה.

מי היית רוצה שיראה את התערוכה שלך, חי או מת?

אלקסיה אילאו. חברה טובה שלי שהתאבדה לפני שנים.

הלינקים החביבים

www.kiitosmarimekko.com - בדים, אביזרים והדפסים יפהפיים

www.myplasticheart.com - צעצועים יפנים

www.fredflaire.com - כל מה שבחורה צריכה

תיק עיתונות

ענת שלו (35) עזבה אותנו לפני שנה וחצי לטובת התפוח הגדול באמת. אחרי שתי תערוכות יחיד בגלריית הבית "טל אסתר", מספר לא מועט של תערוכות קבוצתיות שנערכו במוזיאונים וחללים שונים ולבטים והיסוסים שנמשכו כמה שנים, החליטו היא, בעלה והילד לעשות צעד. הם ארזו את דימויי החיות, הילדות ואת הבדים הרקומים והצבעוניים שלה ונסעו העירה, ניו-יורק ניו-יורק.

שלו מגדירה את האמנות שלה כאמנות של אאוטסיידרים. לא כזו שנשארת בצד ומביטה על הכל מבחוץ, אלא אמנות שמצויה על גבול הריפוי בעיסוק - רקמה, הדפסות ואפילו מקרמה. העניין של שלו באמנות הוא כמעט עיצובי, כיאות למי שלמדה בסדנת האדריכלות של מכללת הסביבה ומכון אבני. היא שואלת שאלות על החיים והסובב אותה ועונה בצבעים חזקים וגדלים שמתפרשים על קירות לבנים ורחבים.

בפברואר האחרון, בזמן ביקורה האחרון בארץ, פנו אליה מגלריית המדרשה, הקלמניה, בכדי לערוך לה תערוכה במאי באצירת הסטודנטים. בתגובה, היא החליטה ליצור משהו שונה - מיצב. בתערוכת היחיד הקודמת שלה, "סוף כל סוף" בטל אסתר, היא החלה לעסוק במה שכינתה "ציורים תפורים", וכעת ב"עולם מושלם" היא משכללת את הטכניקה. בשובה לארה"ב היא יצרה את הסקיצות והגיעה לאחר חיפושים למתפרה של דה ספינוזה. יחד הן החלו לייצר בית של בדים.

ב"סוף כל סוף" שנערכה ב-2003 עסקה שלו באימהות טרייה. ב"עולם מושלם" היא עוברת מגילוי האימהות לשאלות לגבי מהות הבית. מהו בכלל הבית, איפה מרגישים בבית, מהו הבית עבור מהגר. התשובה הזמנית שלה היא בדים ענקיים, מלאים ברבדים על גבי רבדים של צבעים ודימויים שנתלים כסוכה בחלל הגלריה. בית מדומיין בתוך בית ממשי. מטבח, סלון, חדר שינה מוסתר, פינת אוכל וגינה רקומה. חלום בורגני שנוגע ולא נוגע במציאות, חלום שנותר תלוי על בד.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    0
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully