בלי פאניקה "מדריך הטרמפיסט לגלקסיה" של דאגלס אדמס מגיע לישראל. בלילה שלפני ההקרנה התעוררתי מסיוט בו אורלנדו בלום מגלם את דמותו של ארתור דנט. המציאות, תודה לאל, שונה לחלוטין. יוצרי הסרט (ובכללם המחבר המנוח) התעקשו שלא למרוח כוכבנים יפהפיים על הפוסטר, הלכו על צוות איכותי של שחקנים בעלי מראה אנושי ויצרו סרט, שרוב מה שאפשר לומר עליו מתכנס איכשהו תחת מטרית המושג האקדמי הנפלא "אחלה".
יום עצמאות שמח במיוחד יפקוד את מעריצי אדמס ומשנתו הבין-גלקטית. "מדריך הטרמפיסט לגלקסיה", הספר שמצא את התשובה (42) אבל שכח מה הייתה השאלה, מקבל מקום של כבוד על המסכים ובטבלת שוברי הקופות. מובן שהאדפטציה לקולנוע הייתה רצופה בעיכובים ותלאות שיכולים לאכלס סרט דוקומנטרי, והכותב אפילו החזיר את נשמתו לבורא בדרך, אבל התוצאה, בסופו של דבר, שווה כל טיפת ריר שהגרתם בדרך לאולם, ובעיקר נאמנה מאד לרוחו של המקור.
מי שטייל עם ארתור דנט בין דפי הספר יימצא שהכפיל הקולנועי שלו עומד בכל הציפיות השחקן האנגלי מרטין פרימן ("המשרד") הוא הגיבור שלנו בחלל החיצון. גם דמותו של פורד פרפקט זכתה בשדרוג - מוס דף סוחב אותה על כתפיו השחורות והחסונות. עוד משתתפים ג'ון מלקוביץ', זואי דשנל, סם רוקוול ואחרים.
פורד פייסטה
הסיפור מבוסס על הספר אבל זולג מדי פעם לצדדים כדור הארץ הושמד משום שעמד בדרכו של כביש בין-גלקטי חדש. ללא התראה מוקדמת, אחרי כמה בירות בפאב השכונתי, מתוודה פורד בפני ארתור שהוא בעצם חייזר ולוקח אותו למסע טרמפים שמתחיל בהקראת שירה קטלנית בחללית של ואגונים, ממשיך בהכרות (מחודשת) עם טריליאן וזאפוד ביבלברוקס הדו-ראשי, עובר דרך אנשים שסוגדים למטפחת ונגמר בדיוק היכן שמסתיים הספר הראשון בסדרת ספריו של אדמס, בנסיעה למסעדה שבסוף היקום. באשר להבדלים בין הספר לסרט, צריך לזכור שמדובר בשתי יצירות נפרדות שעומדות כל אחת בזכות עצמה, והעובדה שהספרים מבוססים על סדרת תסכיתי רדיו מצליחים והספיקו להתגלגל גם אל הטלוויזיה, היא הוכחה שכאשר יש תוכן אמיתי הוא עובד היטב בכל מדיום.
הז'אנר שנבחר בכדי להעביר את המשנה האדמסית אל המסך הגדול הוא קומדיה רומנטית. חילופי המבטים בין ארתור לטריליאן עוברים כחוט השני לאורך ההרפתקאות ההזויות, והמעטפת של סיפור בדיוני על גבול המופרך נשמרת היטב. דמויות ישנות ואהובות כמו מרווין הרובוט המאני-דיפרסיבי מקבלות פנים וקול, ומספר זעום של דמויות חדשות מצטרפות אחר כבוד לבלגאן.
דאגלס אדמס, האיש שתבע את המונח "Don't Panic" וגרם למאות אנשים להבין שהדבר הכי חשוב לנווד היא מגבת, איננו עוד בין החיים, אבל רוחו בת האלמוות ממשיכה להתרוצץ בעולם ולהפיץ את המשנה הסאטירית ההזויה שלו. "מדריך הטרמפיסט לגלקסיה" הוא הרפתקה קולנועית נעימה עבור כולם - מי שקרא, מי שטרם ובעיקר מי שמאמין עדיין בסתר ליבו שהתשובה היא אכן 42 ונשארה בו התמימות הדרושה כדי לחפש, בתוך האשפה של המאה ה-21, מה בדיוק הייתה השאלה.