התשובה הבריטית לבלונדי, אייקון הניו ווייב פופ הבלונדינית, קים וויילד נהנתה מטריפ מדהים בראשית האייטיז עם שירים כמו "קמבודיה", "קידס אין אמריקה" ו-"View From the Bridge". אבל אחרי ההצלחה הגדולה, דברים התחילו להתקלקל. בחצי השני של האייטיז קים וויילד חזרה לתודעה בזכות הקאוור שלה ל"You Keep Me Hanging On" שסיפק לה דלק גם לעוד איזה שני להיטים וחצי אחר כך, אבל נדמה שהשיר מעיד בעיקר על רצונה של קים למכור את נשמתה רק כדי ללגום עוד קצת ממעיין התהילה והפרסום.
שני ביצועים קלאסיים כבר היו לשיר שכתבו הולנד-דוזייר-הולנד המופלאים. המקורי של דיאנה רוס והסופרימס הוא אחת הפסגות של הרכב הסול המתוקתק, והוא מצייר בהצלחה תחושות של תסכול, ייאוש ונשים על סף התמוטטות עצבים, הכל במעטפת פופית מהירה ומתוקה. הביצוע של וונילה פאדג' הוא התשובה הגברית, הלבנה המוחצת, עם גיטרות כבדות, תופים מחורעים ושירה תבוסתנית צלולה ומשכנעת, של זה שמגרש את החברה שבעצם כבר עזבה אותו.
קים וויילד בחרה בצליל של Hi-nrg משונמך, בהפקת אייטיז שהשנים לא היטיבו עמה מי יודע כמה. כשהיא שרה אפשר ממש לראות איך עיניה נאטמות בהבעה חלולה, בלי שהיא מצליחה לתקשר אפילו גרם מהפשטות הכואבת של המילים - שום רגש, שום צמרמורת, רק מניירות. ריקי, אח של קים שהפיק את הקטע, האיט אותו מעט ביחס לשיר המקורי של הסופרימס, אבל השאיר אותו הרבה יותר מהיר ביחס לביצוע של וונילה פאדג', וכך נותר הביצוע של וויילד תלוי בין הדחיפות של הראשונות לבין העוצמה של השניים. באסה.
קים וויילד, You Keep Me Hanging On
18.5.2005 / 11:02