הספייס גירלז בדיכאון

אנג'לינה ג'ולי, האשה שחיבתה לאחיה אינה מוטלת בספק, ששפתיה הבשרניות ממלאות את חלומותיהם הלחים של סטרייטים ולסביות כאחד, שמערכת היחסים שלה עם בראד פיט מפרנסת את מיטב צהובוני העולם המערבי, היא האשה החתומה על תשדיר השירות העדכני "סחר נשים", היא ולא אחרת. בדרך שאינה ברורה לחלוטין עשה דרכו סרטון ההסברה התזזיתי הזה אל שולי הפריים טיים של ערב ערוץ שתיימי טיפוסי. הנושא חשוב, רלבנטי, כואב ובוער, הטיפול לעומת זאת, יותר באווירת קליפ של מדונה, אחרי שגילו לקיילי מינו סרטן.

"סחר נשים" מוצג כסרט תיעודי שמבקש לחשוף את התופעה האיומה שתחילתה בבחורות שמבקשות לעצמן עתיד טוב יותר וסופה בניצול מיני, כלכלי, אכזרי וציני, אך הסרט הופק על ידי אם.טי.וי וככזה, יש לו מעט מאוד מקום לתימרון. עם עריכה קליפית תזזיתית, עומס אינפורמטיבי שלא נבנה לכדי שיח קוהרנטי עם הצופה, ואווירת ספייס גירלס בדיכאון, לא מצליח "סחר נשים" לגעת ולו בקצה קצהו של רובד אחד מההמונים מהם מורכב התהליך המחריד הזה.

הסרט קופץ מדמות אחת לשניה מתוך נסיון כלשהוא לקשור בינהם וליצור את שרשרת המעורבים. מונולוגים מבולבלים בגוונים שונים של שפות סלאביות על רקע שלל צילומי אילוסטרציה מטושטשים שמתחלפים תדירות ונשזרים זה בזה באמצעות קישורים גסים, הופכים את הצפייה ללא רלבנטית. בפועל הסרט לא מציע דבר מבחינת תוכן. הוא נמנע מלהתייחס לנתונים, לסיבות, להקשרים החברתיים, למשמעויות או לכל דבר אחר שדורש העמקה ולו מינימלית. באם מדובר בתשדיר שירות הרי שהוא ארוך מידי, באם אם אכן ישנו כאן נסיון לדוקומנטרי הרי שהוא מזעזע ולא באופן בו ביקשו יוצריו, אלא סתם כי מדובר בכישלון. את כל התקרובת הזאת מגישה אנג'לינה גו'לי כשהיא מלווה את כל העסק במבט רציני וקריינות נטולת אינטונציות ומרדימה.

אין להקל ראש בחשיפה שמביאה עמה אנג'לינה (אשה שבחורים אוהבים במיוחד) לנושא שגברים רבים מעדיפים לאטום עצמם אליו, לא כל שכן כשהם משתמשים בשירותיהן של הקורבנות. הסרט פונה מפורשות לגברים שנוהגים לפגוש באופן קבוע נשים שגופן הוא מקור פרנסתן וקורא להם להימנע מלשתף פעולה עם אלה שאורח החיים נכפה עליהן בברוטליות. ספק אם חברי קהל היעד ראו משהו מעבר למבנה העצמות המושלם של ג'ולי.

דוגמא שונה לחלוטין לטיפול רגיש וחכם בנושא האפל שהוא סחר בנשים הוא "לילה לנצח". סרטו השבדי של לוקאס מדיסון מ-2002 מציג את סיפורה של העבדות הלבנה בדמותה של נערה בת 16 מחבר העמים שנמכרת לזנות ומוצאת עצמה נעולה בחדר ריק בשבדיה כשגופה משמש מקור פורקן לגברים זרים וקשים. מדיסון, שאחראי גם ל"פאקינג אמל", משרטט תמונה מרסקת ומערערת של תעשייה משגשגת ונוראה. אנג'לינה היתה חותמת על הסרט הזה, אבל בשדה המשמעויות בו היא פועלת, סרט תדמית של אם.טי.וי הוא לא מעט.

"סחר בנשים", ערוץ 2, רביעי (18.5), 22:45