אם ערבים לא מנהיגים

התאהבתי באחת והיחידה עביר קובטי. היא נאה, עדינה, נאורה, משכילה, רחבת אופקים וחכמה ביותר. ובניגוד למהרטה הזכורה מ"השגריר", היא לא סוציומטית, לא מניפולטיבית ולא מתנשאת. היא הזוכה האמיתית של התוכנית, ולא רק בגלל שאני מאוהב בה.

עביר חשפה את מרבית המשתתפים, כולל השופטים, כאנשים צרי אופק, חסרי השכלה וגזענים. במהלך התוכנית נזפה בה דווקא נציגת התרבות בישראל, גילה אלמגור, על כך שהיא אינה מאמצת את סמליה של המדינה ואת יום הזיכרון לחללי צה"ל, ואף הוסיפה בזעם עצור: "או שתקבלי זאת, או שתלכי מפה". "יהודי לא מגרש יהודי", לעומת זאת, "יהודיה כן מגרשת ערביה", כלומר, או שתאמצי את "נפש יהודי הומייה, והתקווה בת שנות אלפיים", או שתלכי מפה. אז מה אם את בכלל ערבייה ונפשך נוצרייה.

הדרישה הזאת מזכירה לי שני מקרים מההיסטוריה. האחד, גירוש ספרד, שם נאמר ליהודים ולמוסלמים או שתמירו את דתכם או שיש לכם תשעה חודשים לעזוב את ספרד. המקרה השני הוא הטבח של גנרל קאסטר וצבאו בידי האינדיאנים. למי שלא יודע, גנרל קאסטר היה גנרל יהיר, שהתאכזר במיוחד לאינדיאנים, וטבח בהם ללא רחם. בקרב שהיה ב"ליטל ביג הורן", הוא נקלע למארב מתוכנן והושמד על כל צבאו, היה זה "יום כיפור" של האמריקאים דאז. היעלה על דעתו של מישהו בארה"ב לחייב את האינדיאנים לעמוד דום ביום הזיכרון לזכרו של גנרל קאסטר, ואם לא, שיעזבו את ארה"ב ?

כל הסבריה של עביר, שהיא מכבדת את הסמלים, אך מה לעשות, הם אינם שלה, לא הובנו כלל ע"י השופטים. לעזרתה של עביר, התייצב ואדים, שככל הנראה, אינו תוצר של מערכת החינוך הישראלית, והסביר שאין לכפות על עביר, 2000 שנות גלות שאינם שלה, אך גם הם לא הועילו.

השופט אריה עמית, לא ראה בעביר מנהיגה, מכיוון שלא התאימה לו לסטריאוטיפ של מג"ד בצה"ל שמסתער קדימה. עביר השיבה לו בשלווה: "שמנהיגות אינה בהכרח שתלטנות", אריה עמית שכמעט נחנק, אמר אחר כך שעביר פקחית מאוד. זו מחמאה, אבל בקונוטציה שלילית המזכירה תחמנות ופתלתלות לפי הצורך (הוא לא אמר חכמה, הוא אמר פקחית). אריה עמית לא הצליח לגבש לעצמו עד סוף התוכנית, מהן תכונותיו של המנהיג. מצד אחד טען שיש לתפוס פיקוד מבלי להיות דיקטטור, ומצד שני בחר במירב בן ארי, שהכריחה את כל המשתתפים להאמין שהם בדרך לכפר גלעדי, כשבעצם הם היו בקפריסין.

הנימוקים להדחתה של עביר מפי השופט העליון בני גאון, היו אלה – "לא תמיד לקחת את ההובלה" (ראה הדו-שיח עם אריה עמית), ו"יש לנו בעיה עם התייחסותך לסמלים הלאומיים שלנו" (ראה הדו-שיח עם גילה אלמגור).

לאור קביעות אלו לא ברור כיצד נתנו לה מלכתחילה להשתתף בתוכנית. אולי היה צריך לשנות את שם התוכנית ל"דרוש מנהיג יהודי". מנהיגות יכולה להתבטא בכל כך הרבה מישורים, מדוע אם כן האלמנט הלאומי יהודי הוא המובחר מביניהם? ממילא המנהיג האמיתי הוא בני גאון, והזוכה בריאליטי הוא רק שוליה קטנה, אז מה זה משנה? למדינה, שבה מיעוט ערבי-נוצרי גדול ומוסלמי, אין צורך גם במנהיגים ערבים? "דרוש מנהיג" לא בוחרת את ראש הממשלה הבא, כך שאם תוליד מנהיגה ערבייה, אין בכך כל חשש לפגוע בהגמוניה היהודית. להיפך – נאורות, ליברליות, נדיבות וחתירה לשוויון אזרחי – כל אלה היו מתקיימים בבחירה בעביר. שלא לדבר על השיח הציבורי וההדים, שתוצאה שכזו הייתה מביאה לתוכנית, שמלהבת הזעקה לרייטינג בתחילת העונה נשארו רק אודים מוצלים.

כל ארבעת המועמדים הסופיים היו בסך הכל ראויים מאוד. השופטים ניתחו נכון את תכונותיהם, והבחירה הייתה קשה, אך עביר עלתה באיכויותיה מעל כולם. חבל, כי הייתה כאן הזדמנות לתת את הניצחון לציבור הערבי ולנציגה ראויה מאין כמוה שלו. כשבני גאון ייבחר בסיבוב הבא לראשות מפלגת העבודה (האבודה), הוא יצטרך לעמול קשה על מנת לשפר את יחסיו עם המגזר הערבי. הוא בטח חושב שעדיף לו למצוא חן בעיני הימין הלאומי, אבל גבר, הם כבר בחרו בביבי.

עביר, את המנהיגה שלי. את יכולה להיות דוברת נהדרת של המגזר הערבי, וגם לייצג בכבוד רב את מדינת ישראל האזרחית ובשפויה. אני מתגאה בך כישראלי וכיהודי, ומתגאה בך על האומץ לעמוד על שלך בחריגותך אל מול הקונצנזוס היהודי-ישראלי.