צעירים בישראל, יש חיה כזאת? ואם יש, במי לעזאזל בכלל מדובר? חיילים בסדיר, שינקינאים בקבע, לפני גיוס, אחרי גיוס, סרבני גיוס, פוסטמות סדרתיות, סטייליסטים באטרף, גמדים עם דיפלומה, קלאברים מתוסבכים, טראנסעווים מהיער, חננות סטאר טרק, עובדי אלילים, מי אלה כל הצעירים האלה שכולם מדברים עליהם?
"ביפ", ערוץ חדש במת"ב ותבל דיגיטל, הוא ערוץ שמראש מגדיר את עצמו כ"ערוץ חדש לצעירים" ומשיק את "ביפ-שואו", רצועת לייט נייט יוקרתית. התגובה הראשונית: שוב שכבה צרה של מה שמוגדר כ"תל אביביות" משחקת עם עצמה תופסת. האוריינטציה הברורה: רכיבה חסרת בושה על מה שנתפס כ"טרנדים של צעירים". הטרנדים להפעם: היפ הופ, שובה של המודעות הפוליטית והאוריינטליות הקורצת. הספסימנים שנטעמו מתוך תפריט הלייט נייט: תוכניתם של קוואמי ולירון והתוכנית של שרון קנטור. לא נדגם: "ביפ שואו" של גדי סבן המוגדרת כ"טוק שואו הכי ערסוואתי בטלוויזיה". אוריינטליות ואותנטיות, כבר אמרנו? קובי אוז, זה בשבילך, מאמי.
נתחיל בחדשות הטובות: הלייט נייט של קוואמי ולירון הולך להיות הלייט נייט הכי מגניב בטלוויזיה (לפחות מאז שהתחילו לשדר את "תחת גפנו" עם הרב גפני בכל יום שישי בשלוש לפנות בוקר). שני הליצים האלה, שכבר במשך שנים עושים את הרדיו הכי טוב בארץ ב"עסק שחור", שהיא החוויה הרדיופונית הכי משעשעת בתחנה הכי לא משעשעת, מצליחים להעביר את הקסם הבלתי אמצעי שלהם גם למסך הקטן. אין להם יומרות, הם שמנמנים, לאחד יש הרבה שיער על הראש, לשני הרבה שיער על הפנים, הם לא תמיד יודעים לאן הם בדיוק רוצים לנווט את כל העסק (במיוחד במערכונים), אבל ניתן להבחין בעובדה אחת פשוטה: הם בסך הכל רוצים לעשות חיים.
עם נשק יום הדין של הכיף שהוא ההיפ הופ, נותנים קוואמי ולירון ביטוי לתרבות המוזיקלית הכי תוססת והכי ויטאלית באזור. קליפים, הרכבי היפ הופ צעירים המתארחים באולפן, ייעוץ אישי למאזינים והרבה מצב רוח טוב, קוואמי ולירון רואים לסבבה את הלבן של העין.
ונמשיך בחדשות המאוד לא טובות: שרון קנטור והלייט נייט שלה הוא הדבר הכי מקומם פוליטית וחברתית לפחות מאז שגולדה אמרה ש"אין דבר כזה פלסטינים". קנטור, נערה צפונית שהפעם האחרונה שהיא ראתה ערבי הייתה בסרט של צ'אק נוריס והפעם הבאה שהיא תראה מסכן תהיה בפיקדילי סקוור, מנסה לעסוק בסדר יומה החברתי פוליטי של ישראל בפרט והעולם בכלל, אבל נשמעת כל כך מנותקת, כל כך צינית, כל כך נצלנית, שההנחות הראשוניות בדבר הכנות של התוכנית מתנפצות מול מפגן מגובב של מודעות פוליטית מפוזרת, המון פטפטת מיותרת וסאטירה מטופשת שמנסה לפגוע בכל הנושאים שנמצאים על סדר היום אבל שלמעשה לא פוגעת באף אחד מהם.
קצבאות ילדים, השתלות כבד, ליגליזציה, עובדים זרים, צבא, חרדים, תרבות צריכה, ניצול תרנגולות, אד באסטינג, גלובליזציה ובעצם כל מה שנופל תחת ההגדרות של קנטור כ"מצבים שדורשים טיפול דחוף" (סיסמאות ועוד סיסמאות) או לחלופין כל מה שקנטור קלטה מדפדוף מהיר ולא יסודי בחוברות של ארגוני זכויות האדם. אני בטוח שהדו"ח השנתי של בצל"ם מונח לקנטור יפה יפה על השולחן בסלון. אתם יודעים, בשביל הסטייל.
"ביפ שואו" משודרת בימי א' עד ד', בשעה 22:30, במת"ב דיגיטל
ראית את הקולקציה החדשה של גדעון לוי?
11.6.2001 / 10:00