דלת שומן

היא עברה את הסינונים הראשונים והגיעה לאודישן הגדול. בפני המלאך התמימים שלה זוג עינים יפות, הקורנות בחשש-מה אל מול המצלמות. ישובה על כסאות האודיטוריום היא דיברה בחום, כשראשה פונה בביישנות למראייניה. "אני מחוות הנוער בירושלים", היא סיפרה. אחר כך דיברה על סבתה שברוסיה, על האהבה לשירה ועל הקשר המיוחד עם אמה. קשה שלא להתאהב במבט ראשון בקסניה זמסקוב, שיותר מסשה גרישקוב משופרת, היא נינט טייב של יוצאי חבר העמים. כשהכוכבת הבלתי מעורערת הזו שרה, נמס אחרון השלגים בפסגת הרי האורל. לנגד חיוכה יסמיק גם ולדימיר פוטין. לקסניה, ממש כמו לסשה, מיהרנו לשמור חדר הלבשה בניצנים, אך לשווא. כמה עצוב.

נראה שמלבד הפורמט "הנושם" של כוכב נולד על כל עונותיו, החליטו כי בעונה הנוכחית חייבים מנת יהודה סעדו בכל הזדמנות. אמש חירטטו קברניטי האולפן הסגול מעין שעשועון דבילי, ששיאו ב"תו השעה" כביכול מאולתר. לאחר ניחושו של צביקה פיק כי מדובר בשיר פרי לחנו ("בין האצבעות"), פרץ לבמה המסלסל הלאומי כשהוא מביא ברותי נבון ומולבש בחרפה הישר מהמדריך "אלגנט 101 לערס המתחיל". בעוד השלישייה המתחרה משתהה למראה המחזה, פרץ לבמה הפיק – שלא מסוגל לשמוע שיר שלו (כולל "לגור איתו") כשהוא לא בביצועו – ואחריו, בחדוות בלונז', נערת הרוק. צדי נותר מבויש בצד. סעדו ושמחו בשמחת כוכב.

מלבד הסעדו-שואו הייתה זו אחת מהתכניות הדלוחות של העונה. מאחת השלישיות היותר מבטיחות זכינו לבינוניות ובחירת שירים תמוהה. הם פתחו בשחיטה בלתי-חיננית של "עוד פגישה" התיסלמי, וגרמו לברז המצח של יאיר ניצני להחליד בקברו. אריאלה עדווי, ש(כמה שכואב להגיד זאת) דומה לחגב, בחרה ב"לבדי" מתוך "עלובי החיים", ונותרה קפואה יחסית כמעט לאורך כל השיר, כשמוטת הכתפיים הרחבה להפליא שלה ניצבת כפלס בידי נגר מיומן. עם אפס כריזמה, לקח לה זמן עד שנכנסה לביצוע הולם, השתחררה והגיעה לקליימקס מעונן חלקית. אכן קול יפהפה, אך לא על הקול לבדו עומדת הכוכבות הנולדת. איך היא לקחה מקום ראשון? למויאליות פתרונים.

קסניה נפלה כבר בשלב הראיון האישי של צביקה הדר – שהופך משבוע לשבוע לפורמט "יאיר לפיד למאותגרים מוחית" (וזה גרוע כפליים בהתחשב בכך שגם המקור הוא למאותגרים מוחית) – כשסיפרה על השפעות ערוץ הילדים על קליטתה בארץ. לאחר מכן בחרה למרבה הצער ב"מחכה לו" של דנה ברגר, ועשתה בכך את אותה טעות של מריאור שחר. פנים יפות, קול מלאכי - למה להתעקש להיות רוקרית לעניים?

אסף אברבוך, שוודאי יוחזר בגלגל ההצלה, הוא ללא ספק התמצית המזוקקת של 'כוכב נולד'. אוהב לשיר, רוצה לשיר, יודע לשיר, ולא פחות חשוב, מפעיל ביעילות את פוזת הדון-לירון-לב-דה-לה-שמאטע, רוקר עם שארם של ניינטיז ושיער שיגרום אפילו לעוזי פוקס ולמלווים של ירון חדד בקדם-אירוויזיון לירוק מקנאה. כפיר האריות החולוני בחר דווקא בשיר שקסניה הייתה אוכלת, "עולם" של אופירה יוספי. עשרות אוחזי כיורים היו ודאי באקסטזה אמש. לאחר התחלה צולעת ואנמית הוא זרם לתוך השיר, התאהב בבמה ובקהל, וממבט שבורח מהמצלמות נדלקו לפתע עיניו. אחרי הברייק המוזיקלי הראשון הוא כבר טרף את החוויה בהנאה. המלצה קטנה: היפטר מצמיד העור המויאלי והחזר אותו למחסן שאריות האקססוריז של קסטרו.

לצד פנינים מהמתמודדים, כמו דימוי הקובה של אברבוך ("מחוספס מבחוץ אך חם ורך מבפנים"), המשיכו השופטים להתכנס בתוך השטנץ ההולך ומתקבע שלהם. צדי בגניחט הפולני הרגיל, פיק חוזר על עצמו עם אותן רפליקות שחוקות (play > "בסך הכל הייתה לך הופעה טובה ואת/ה עוד תצליח/י > stop") ואת ריקי חייבים להגביל לאוצר של 20 מילים, לפני שדליה רביקוביץ' פורצת לאולפן וחונקת אותה במו ידיה. אל מול הדאחקייה הבלויה של הדר, אתם חייבים לתת משהו אחר לגמרי. כי ככה, חברים, לא בונים עונה.