משמעותן של המילים ניפ/טאק היא לצבוט ולקפל, או להרים ולמתוח לפי תרגום הסדרה. שינויים קוסמטיים קטנים כמו זריקת בוטוקס, הרמת עפעפיים ועוד שלל דברים קטנים וסימפטיים שאנשים עושים כדי לשפר את מראם ועל הדרך גם את חייהם. הסדרה באותו השם שעולה היום ברשת (הוריי! סוף סוף) משתמשת במשמעות של שתי המילים הללו כדי להראות שלפעמים בחיים האמיתיים שינויים קומסטיים לא ממש מספיקים. לעיתים דרוש ניעור רציני כדי להחזיר אותם למסלול הנכון.
ד"ר שון מקנמרה וד"ר כריסטיאן טרוי הם מנתחים פלסטיים בעלי מרפאה יוקרתית משותפת במיאמי שנמצאים בשני קצוות מנוגדים על רצף דמיוני. שון הוא רופא כשרוני שרואה עצמו כמוסרי ונעלה אבל עם השנים העביר את עצמו לאוטומט. הוא מתנגד בתוקף להכתים את המשפחה עם העסק, אבל התנהגותו חלחלה לבית. הוא לא מכבד את אשתו ולא מקשיב לילדיו, והם בתמורה מדברים זה עם זה בספרדית ופונים לכריסטיאן כשהם צריכים כתף להישען עליה. כריסטיאן הוא סיפור אחר לגמרי. הוא אמנם משענת נוחה, אבל לקחת את בנו של שותפך לנערת ליווי לא יירשם בשום ספר כמעשה אצילי. ג'וליאן מקמהון מ"מכושפות" מגלם את ד"ר טרוי, איש העסקים מבין השניים, וומנייזר שחי על הקצה גם בחייו האישיים וגם בעבודה. משכיב כל אישה בטווח ראייתו ושולח אותה לעשות ניתוח פלאסטי כבונוס. הוא ידוע כרופא שכללי האתיקה לא מטרידים אותו, ואם ישלמו לו מספיק הוא ינתח גם עבור כסף שמגיע מסמים.
רונית רפאל בתפקיד אורח
עד כאן סדרת רופאים סטנדרטית. הרופא הטוב והרופא הרע, חומר המתאים היטב לסדרה קומית כמו גם לדרמה מלאת אינטריגות מלווה במילון מונחים רפואי. אבל "ניפ/טאק" היא לא סדרה סטנדרטית, והפרק הראשון דומה יותר לסרט באורך מלא מאשר לפיילוט ראשוני. במקום להישאר עם המצב הקיים חווים השניים כבר בשעה הראשונה סדרת משברים שמערערת את השקפתם, את אורח חייהם ואת מה שהם ידעו על העולם עד כה. תוך כמה ימים מגלה שון דברים על האתיקה של כריסטיאן שהוא לא יכול יותר להשלים אתם, וכריסטיאן בתורו מקבל עונש על התנהגותו. עינוי רציני שיגרום לכם לקפוץ מהספה ואפילו לקלל קצת. שון מגלה שמשפחתו מתפרקת ושהמוסריות שלו לא ממש עומדת במבחן המציאות, וכריסטיאן רואה שלמעשיו יכולה להיות השפעה מחרידה על אנשים אחרים. עד סוף הפרק הראשון שתי הדמויות מתקרבות זו לזו על הרצף ומבינות שהן צריכות אחת את השנייה, גם אם מסיבות פליליות. שון חוזר להרגיש וכריסטיאן לומד מהי הקרבה.
העלילה המפתיעה גורמת לפרק השני, המתרחש חודש וחצי לאחר מכן, לצאת מנקודה קשה בהרבה, בייחוד כשמדובר בדרמה עם ניצוצות קומיים וסוג של גיחוך כלפי המקצוע והאנושות בכלל. שינויים קלים כמו גם שינויים דרמטיים חד פעמיים לא מספיקים, ואת זה צריכות ללמוד גם הדמויות שמקיפות את שון וכריסטיאן, שעסוקות באופן כמעט אובססיבי בחיצוניות שלהן. ג'וליה, אשתו של שון, רוצה לרגיש נחשקת ומבקשת מבעלה שיחווה דעה מקצועית על החזה שלה. מאט, בנה, רוצה לעבור ברית כדי לא לדחות את חברה שלו, והסטוץ של כריסטיאן עוברת ניתוחים לא נחוצים בעליל כדי להיות מושלמת. האכזבות שהם נוחלים מהתגובה מראות שדימויי גוף חשובים, אבל לפעמים כל מה שצריך זה מילה מהאדם הנכון כדי להרגיש שוב טוב עם עצמך.
ההתנדנדות הזו על הקו שבין החיצוניות לפנימיות, כמו ההתלבטות של שון וכריסטיאן בין המוסר לכסף, עוזרת להעניק לסדרה נפח ורבדים נוספים יותר מהנהוג ברוב הסדרות האמריקאיות, והאסתטיקה המופלאה שבה היא מצולמת מעניקה אף היא מימד נוסף. מסדרה שמשודרת באותו ערוץ עם "המגן" המעולה ניתן בהחלט לצפות לסקס, אלימות וקלוז-אפים של דברים שלא הייתם רושמים ברשימת המטלות שלכם להיום. או אולי דווקא כן. מין אנאלי, לאפ דאנס מפורט, צילומי תקריב של מתיחות פנים ושאיבת שומן. "ניפ/טאק" מספקת את הסחורה ומנסה (ומצליחה) להגעיל, או אולי פשוט להפוך את גוף האדם לעוד חפץ שמסתובב במרחב. בובות שניתן לשנות את מראן לפי דרישה, וצריך לחפש היטב כדי למצוא את מה שיש בתוכן.
ניפ/טאק, ערוץ 2, רביעי, 22:45