ספילר, Groovejet

אחת המחלוקות הגדולות בשנת 2000, מלבד "היציאה מלבנון: נסיגה או בריחה", היתה איזה להיט דאנס קיצי מנצח - "גרובג'ט" של ספילר או "ליידי" של מודג'ו. הגיע הזמן ליישב את המחלוקת בין שני התאומים הלא-זהים ולהחליט מי מוצלח יותר.

עם שירים שבנויים על סימפולים, צריך לרוב לבדוק רק את איכות השיר המסומפל. במקרה של ספילר ומודג'ו, העסק הפך למעט חמקמק - הראשון מבוסס על "Love is You" של קרול וויליאמס, שיר דיסקו חביב ותו לא, ואילו השני על "Soup for One" של שיק המלכותיים, אולם הזוכה בדו קרב הוא דווקא "גרובג'ט". כריסטיאנו ספילר, איטלקי שמאז התקשה לשחזר את שיאי הקיץ המופלא ההוא, היטיב לדגום את הגרוב הבסיסי של השיר במלואו, עם גיטרות הFאנק הדומיננטיות (שבאופן אירוני לדיון מזכירות מאוד את אלו של נייל רוג'רס משיק), ולבצע פרפראזה מדליקה על הפזמון המקורי והמעט מבאס; מודג'ו, איטלקים גם הם כמובן (הקיץ הרי שייך לאיטלקים), התבססו לעומתו על חתיכה קטנטנה מתוך השיר של שיק.

גם הבחירה הווקאלית מוציאה את "גרובג'ט" עם ידו על העליונה. בעוד מודג'ו מתעקשים להמשיך עם ווקודר, ספילר ארח את הזמרת היפהפייה עם עור הפנים הקריסטלי, סופי אליס בקסטור, שהיתה אפקטיבית בקליפ ובפזמון המרגש ("And if this ain't love, why does it feel so good"), שהתאים למנעד שלה כמו סוס טרויאני לראובני-פרידן.

את "ליידי" מיקססו ענקים כמו דריק קרטר ורוי דייויס ג'וניור, כדי להקל על המעבר שלו מהמצעד לרחבה. "גרובג'ט", גם כשנוגן במועדונים על ידי בייסמנט ג'קס ואפילו קרל קוקס, נותר בדיוק אותו דבר, ממש כמו שני להיטי הדאנס הקיציים הגדולים שקדמו לו - "Music Sounds Better with You" של סטארדאסט מ-98' ו-"Sing it Back" של מולוקו מ-99'.

חמש שנים אחרי, ואת "גרובג'ט" כמעט אף אחד לא מכיר בשם, אלא רק באמצעות זמזום. "ליידי", לעומת זאת, הפך ללהיט חתונות מאוס. נדמה לי שאין צורך בטיעון נוסף. "ליידי" הוא חתיכת באסה; "גרובג'ט" הוא וואן הל אוף אה קלאסה.

טריוויה לא חשובה: "גרובג'ט" הוא שם של מועדון במיאמי.