עוד עונה אמריקאית נגמרה, ולמרבה ההקלה גל הריאליטי הענק ששטף את ארה"ב החל לסגת. בשנה הבאה יישאר נחיל קטן יותר, ואם ירצו אלוהי הטלוויזיה, עוד סדרות דרמה מצוינות ינחתו על המסך. רבות דיברו כבר על הנשים בטלוויזיה השנה. הן הפכו מרווקות לעקרות בית, מצעירות לבוגרות וסקסיות, אפילו ביטוי המציאו לזה, MILF, ואת הפירוש תוכלו למצוא לבד. אבל העונה הייתה טובה לנשים גם אם הן לא מהפרברים או לובשות גופיות דקות וצמודות א-לה טרי האצ'ר. לא עוד בלבול נוסח אלי מקביל או כמיהה לגבר שיציל אותן כמו ב"סקס והעיר". גם לא צריך יותר ערפדים או לעבוד ב-CIA. הנשים השנה נאחזו במציאות והיו רב-מימדיות: סבלו מטרגדיות אישיות קשות ונשארו עצמאיות, עשו טעויות ולא פחדו לבקש עזרה. התאהבו אבל לא נתלו על הגברים בעת צרה. פמיניזם אמריקאי חדש, ולג'ורג' דאבליו בוש אין נגיעה לעניין.
העכבישה ממארס
מכירים את ורוניקה מארס? זה בסדר, גם האמריקאים לא. סדרת הדרמה הבלשית שעונתה הסתיימה בצורה פנטסטית (עוד שבועיים וחצי באקסטרה הוט) סבלה מרגשי נחיתות וממקום שמור בתחתית טבלת הרייטינג כל השנה, אבל הצליחה להשיג עונה שנייה. איך? בזכות מעריצים אובססיביים, אבל גם בזכות דמויות עגולות, כתיבה שנונה והרבה הרבה סאב-טקסט. ורוניקה מארס, נערה בת 17, עובדת עם אביה בחקירות פרטיות ומחלטרת בבית הספר כעין פרטית. כמה חודשים לפני תחילת הסדרה הספיקה הנערה לעבור אונס, רצח של חברתה הטובה ונידוי חברתי כולל. אבל להיות שבורה ומסכנה לא מתאים לה. מדובר בבלונדינית סרקסטית, אינטליגנטית, שמחזיקה בביצים את הגברים סביבה ומצליחה להישאר חיננית, עם אופי לא מושלם ואישיות מורכבת. את חברה הטוב ביותר היא מנצלת על ימין ועל שמאל, ובאהובה החדש לוגן - אחת הדמויות הטראגיות והמרתקות על המסך היום - היא פוגעת לפעמים בכוונה ולפעמים כי ככה יוצא. שידורים חוזרים ב-29 לחודש, לא לפספס.
גרייס תחת לחץ
דמות חזקה אחרת היא אמם של ג'ק ובובי, גרייס. "ג'ק ובובי" התחילה חלש והשתבחה לאטה, אבל הרייטינג הזעיר הביא למותה בטרם עת. גרייס, שמשוחקת על ידי כריסטין לאהטי השנויה במחלוקת, מתחילה את העונה כאם חד-הורית, כשאב ילדיה כנראה בכלא. היא גם פרופסור אהובה באוניברסיטה, אבל סטטוס המרצה המבריקה משתנה כשהיא יוצאת עם סטודנט שלה, ומערכת היחסים מסתיימת בפרידה ובנידוי של הקולגות. היא עושה המון טעויות. יותר מדי, כפי שבניה מזכירים לה השכם וערב, אבל ברגע האמת היא לא מתפשרת. היא לא מוכנה להיפרד מהחבר למרות ההשלכות המבאסות, אבל עוזבת אותו כשהיא מתחילה לאבד את אישיותה העצמאית.
קייט לוסט
לעומת שתי אלו ניצבת קייט האניגמטית מ"אבודים". דמותה תתעצב יותר בפרקים הבאים שישודרו בארץ, אבל גם במצבה היום מדובר בפושעת נמלטת שמתקשה לקבל מרות מאף אחד, בייחוד לא מג'ק, ראש השבט בהיתהוות. הסדרה נוטה אמנם לכיוון המיסטי, אבל הדמות אמיתית ולא מחסלת שדים בזמנה הפנוי. בין אם רצונה ללכת לכל מקום שהמילה סכנה כתובה עליו נובע מאומץ הוא פשוט כי היא לא יכולה להישאר במקום אחד יותר מדי זמן, היא עדיין תורמת למאבק, אבל לא חוסכת במניפולציות. כשיגיע הזמן היא תשתמש באנשים אחרים כדי להשיג את רצונה. אל דאגה, היא לא תפסיק לרגע להיות מהממת.
בין בולימיה לאנורקסיה
אחרונות חביבות הן עקרות הבית הנואשות ברי וקירסטי אלי. שתיהן קומיות, שתיהן לא עונות להגדרה פר-אקסלנס אבל כל אחת בדרכה חזקה ביותר. נכון, תאמרו שברי הביאה את הכל על עצמה ושהפסיכיאטר יממן דרכה את הקולג' לילדיו, ושקירסטי אלי היא הר אדם פתטי. אבל כשבעלה עזב ברי נשארה שם כדי להתמודד עם הילדים הלא-מאוד-תומכים, והיא גם יודעת לבשל עוף משובח ביין לבן. דמותה של קירסטי ב"שחקנית שמנה" אולי מגוחכת, נעה תדיר בין דיאטה לבליסה חסרת גבולות ואינה מודעת לעצמה, אבל אי אפשר להפריד את הדמות מהשחקנית. קירסטי בסדרה היא קירסטי במציאות עם שינויים קלים. נדרש אומץ גדול להשפיל את עצמך בחוסר חן בטלוויזיה, והמודעות העצמית של השחקנית מאפילה על הגיחוך של הדמות. בין כל הנשים החזקות היא אולי הכי מרשימה, בגלל הטשטוש בגבולות בין המציאות לדמיון. אחרי שיעקבו אחרי קורות בריטני וקווין בקיץ יחזרו האמריקאים לטלוויזיה האמיתית בסתיו. עם ג'ינה דיוויס בתור הנשיאה הבאה, מצבן של הנשים נראה לא רע בכלל.