אני שמחה לבשר שהסרט הגרוע ביותר שראיתי בחיי הגיע גם להום סינמה. ההסבר היחיד לביזיון הקרוי "החוף" הוא שההצלחה הפנומנלית של "טריינספוטינג" עלתה ליוצריו (הבמאי דני בויל, המפיק אנדרו מקדונלד והתסריטאי ג'ון הודג') לראש, מה שגרם להם להשאיר את ויאן מקגרגור בבית ולקנות כרטיס טיסה לתאילנד דווקא לאליל הבנות הרווחי ביותר של התקופה, ליאונרדו דיקפריו, שאחרי "טיטניק" הרגיש צורך דחוף לנעוץ את שיניו - כמו שאומרים בהוליווד - בתפקיד עם קצת יותר בשר. על תאוות בשר כזו, כמו על שווארמה אחרי תשע בערב, תמיד משלמים.
ריצ'רד (דיקפריו) הוא תרמילאי אמריקאי צעיר שנוסע למזרח בחיפוש אחר משמעות. היות ולליאו תמיד הולך קל בחיים, במקום לבזבז שלושה חודשים בגירוש זבובים במלון המצ'וקמק שהוא שוהה בו בבנגקוק, הוא כבר על ההתחלה פוגש באיש שמסדר לו הרפתקת אינסטנט. איזה מסטול בשם דאפי (רוברט קארלייל) מספר לו על אי קסום וסודי ואפילו מספק לו מפה איך להגיע לשם. אחר כך דאפי מתאבד, אבל דיקפריו לא קולט את הרמז אלא מזמין את הזוג הצרפתי הסקסי מהחדר הסמוך להצטרף אליו למסע חיפוש אחר האי המסתורי. שוב, הם מגיעים לשם במהירות ובקלות מפתיעה, ומה שהם מוצאים מוגדר על ידם כגן עדן.
אמנם בפועל הם מוצאים מעין שילוב בין קומונה היפית עתירת גאנג'ה לכפר נופש שאורחיו עושים בו טיפולי שיניים בעצמם, שלא עושים בו הרבה מלבד להסתלבט או מה שאורן ציבלין היה מכנה "להתחרדן". באופן אישי הדבר היחיד שנראה לי יותר משעמם ונוראי מלראות את "החוף" זה לחיות שם, אבל כנראה שיש אנשים שזה עושה להם את זה. אחרי התקופה האופורית הראשונית כמובן שמתחילות הבעיות, ולא ברור איך כל הבעיות בעולם (בעיות הכרישים, בעיות הבריאות, הבעיות עם שומרי שדות המריחואנה, הבעיות החברתיות וכו') מתעוררות בדיוק באותו זמן.
היות ושכחו להחליט על מה בדיוק הסרט ואיזה סוג של צרות יבליטו את הקונפליקט הרלוונטי, הופך "החוף" לתערובת מקושקשת של "הלגונה הכחולה", "אפוקליפסה עכשיו", "בעל זבוב" ו"משהו טוטאלי", שלא מצליח להתביית על תימה מרכזית. תימות אפשריות (משולש רומנטי/ האדם מול הטבע/ קומונה כמיקרוקוסמוס של החברה האנושית/ טבע האדם וכו') נזנחות במהירות, ובסוף נשארים ביד עם סצינות ארוכות ומשעממות בהן ליאונרדו דיקפריו מתחרפן לנגד עינינו הלא מאמינות. אם הצלחתם לשרוד את הסרט עד לשלב הזה, אגב, מומלץ לסחוב עד הסוף כי הסצינה האחרונה היא כל כך מגוחכת שהיא שווה הכל. אולי לא את הנזק האקולוגי שההפקה גרמה לאזור הצילומים, אבל לפחות את עלויות ההום סינמה.
חוף שרתון נחשב ביץ'?
12.6.2001 / 10:40