וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

התנכלות בלתי חוקית

יואב הר עוז

14.6.2005 / 9:52

יואב הר עוז משווה את מחאת המתנחלים, שמציקים לאורח החיים בארץ, לסחיטה הרגשית של אמא שלו

זה שהם חוסמים כבישים ולא נותנים לנו הנהגים לעבור, מילא. זה שהם שורפים צמיגים ליד שדה התעופה, מילא. את ביטוח לאומי ולשכת העבודה, מצידי שיימשכו לנעול. כשחבורת נשים יורדת מאוטובוס בלב ציר דרכים, החשוף לכל דכפין עם רובין, כשאין ספק שהן מסכנות את עצמן ואת חיילנו, ניחא. אבל למרוח דבק בכספומט כדי שלא נוכל למשוך כסף? זה מגוחך.

בשבת, בעודי מנסה לתפוס שיזוף באחד מחופי הים בת"א, מנסה ליהנות מהנוף, עברו לנגד עיני המשתאות חבורה של מתנחלים עם שלטים, סרטים כתומים וצעקות. אלוהים ישמור , גם בים? איפה הבושה? לאן שאני לא פונה, עומד שם איזה מתנחל-מתנכל, מציק לי וטורד את מנוחתי. מה הפלא, שלאחר מכן חששתי להכנס לנוחיות, שמא יצא לי איזה מתנחל מהאסלה, ויחסום ממני התנתקות מטבולית.

פעולות המתנחלים מזכירות לי את אימי הפולנייה. כשיש עניין בחיי שהיא מתנגדת אליו, היא פושטת עלי, לא בדברי הגיון וטעם, אלא במסכת הטרדות והצקות. והיא משוכללת עד כדי דרגת רב-אומן, בעלת חגורה שחורה באומנות המניפולציה הרגשית. כמו המתנחלים, לעיתים קרובות גם היא בלתי נסבלת, עד שבא לי למסור אותה לידי הרשות הפלסטינאית, אבל מה לעשות, כמו יהודי הגולה במאבקם בגויים, היא בסוף מנצחת ומשאירה אותי עם מצפון מעונה ומלוא הטנא אשמה.

הסיסמה המניפולטיבית "יהודי לא מגרש יהודי" מחלחלת אצלנו עמוק לתודעה הקולקטיבית ומעוררת שדים מימי טורקמדה, הפוגרומים, פרעות חמיילניצקי באוקראינה ומלחמת העולם השנייה. לא שזה דומה לאירועי העבר האלה, המשפט הזה הרי מנותק מהנסיבות, אבל כפי שכבר ציינתי, את נינג'ות ההתנתקות זה ממש לא מעניין, במניפולציה רגשית כמו במניפולציה רגשית, אין דבר כזה שאין דבר כזה.

אני ממשיך לתהות על ה"חוכמה" שבפעולות אלה, שהרי אלה פעולות הפוגעות בציבור הרחב, החף מפשע, ואשר חלקו אפילו נגד ההתנתקות, אז מדוע המתנחלים מתנכלים לו ומציקים לו? התגובה הטבעית של ציבור כזה, הסובל שלא באשמתו, צריכה להביע שאט נפש מהתנהלות המתנחלים, ואמורה דווקא להגביר את התמיכה בהתנתקות.

לא אצלנו. אנו עם סגולה, עם נבחר, נושאים את הגניוס היהודי ואנחנו הכי טובים בעולם בכול. ולכן, בסקרים האחרונים מתברר דווקא, ולמרות מסכת ההצקות, שהתמיכה במתנגדי ההתנתקות דווקא גברה. התופעה הזו אינה צריכה להפתיע, שהרי עם ישראל לסבל נולד, ולכן הוא אוהב שמציקים לו.

למעלה מאלפיים שנות הצקה לא פותרים בכמה עשרות שנות תקומה. המזוכיזם הינה כנראה, תכונה יהודית גנטית עתיקה, המספקת הנאה מסבל, וכל המרבה הרי זה משובח. דוגמאות בעת האחרונה לא חסרות: שריפת הצמיגים של עניי הדרום כשבוטל הפטור ממס הכנסה לעשירי הדרום; התמיכה של השכבות החלשות בביבי, שלקח מהם ונתן לעשירים, תוך שהוא משכנע אותם שזה לטובתם.

למתנחלים יש זכות מלאה למחות ולהפגין, אבל יש הבדל אדיר בין זה לבין להציק. הפגנה ומחאה עשויות לעורר הזדהות, הצקה סתם מעצבנת, וחבל שאף אחד לא מעביר את המסר הברור, שגם למחאה יש גבולות לגיטימיים. הצקה היא מחוץ לגבול, ויש תחושה שהמדינה של כולנו היא הפקר למתנחלים, העושים בה כרצונם, כאילו יש להם בעלות עליה. עד עכשיו נסענו בחופשיות בדרכים, כי נתנו לנו רשות. עכשיו בעל הבית התעצבן. לתפארת מדינת ישראל.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    0
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully