אין זה מפליא שדווקא בשנות האלפיים, שבהן הסגידה ליופי ונעורים נצחיים מתעצמת ומקבלת את מלוא גילומה המפלצתי בניתוחי בוטוקס וקלוגן, מתפתחת במקביל חזרה כה אינטנסיבית ומשמחת לסדרות הנעורים. מה"או.סי" ששוברת שיאים חדשים של הערצת אלילים דרך "מגרש ביתי" הפרובנציאלית והנעימה, "ג'ק ובובי" המורכבת וכלה ב"וורוניקה מארס", הפמיניסטית והלא מתפשרת. בני הנוער המתלבטים, המתאהבים, החוגגים והמזדיינים עד כלות חזרו לשלוט בחיינו, וטוב שכך.
בניגוד לדעה הרווחת שרואה בסדרות הצעירים, צעירות, יפים ויפות כז'אנר נחות ועלוב, הרי שלכל מי שאי פעם היה בן תשחורת בעידן הטלוויזיה, ברור שמדובר באלמנט חשוב ביותר בתהליך ההתבגרות של הצעיר הממוצע. איפה עוד ימצא הצעיר המתוסכל כר פורה ודרמטי לפנטזיות הסוערות וכיצד ישליך מחייו האומללים על אחרים וכיצד היה רוצה שחייו יראו. סדרות הנעורים, אם הן אכן טובות ושרדו את מבחן הזמן, הרי שעם התבגרותנו הן מספקות הזדמנות לפרצי נוסטלגיה מזוקקים ולא מרוסנים. אם איתרע מזלכם ונפלתם על הילסייד, כל מה שנותר הוא להיאנח אל מול הזוועה ולחפש במהירות את השלט.
בעוד "יס וויקאנד" ו"אקסטרא הוט" הבינו במהירות את חשיבותו של מעיין הנעורים המבעבע, הרי שדווקא ערוץ 3, שבימי זוהרו שימש כבית חם לסדרות נעורים רבות, נזכר רק עכשיו לקפוץ על העגלה ויחל לשדר הערב את "החוף הצפוני", סדרת נעורים שמתרחשת בבית מלון יוקרתי בהוואי, והדבר היחידי שאפשר לומר לזכותה הוא ששאנון דוהרטי המלכה קופצת לבקר על הסט פה ושם. לעומת כישלון עכשווי ומהדהד זה, יחזיר הערוץ בתחילת יולי וביוזמה מופלאה את "פליסיטי", הסדרה הרגישה בכיכובה של קרי ראסל העדינה. השאלה האמיתית היא אבל למה לעצור בפליסיטי בלבד, כשברקע נמצאים עוד אין ספור של כוכבי עבר ועלילות פרועות, המחכים לשוב ולהתפרץ לדלת פתוחה ומזמינה.
דגראסי
רק בגלל התיכון הזה אפשר לסלוח לקנדים על סלין דיון. עם כל הכבוד למכוניות הפתוחות, לכוסיות בביקיני ולבגדי המעצבים האמריקאיים, הבו לנו חזרה את הנערים והנערות של דגראסי ג'וניור היי על פצעוניהם המוגלתיים, תלבושותיהם המזעזעות ותסרוקותיהם המנופחות. בעוד החברים מאמריקה התחסדו וחוללו בעדינות סביב נושאים שנויים במחלוקת, טיפלה "דגראסי" בהפלות, סמים, אנורקסיה, איידס, הומוסקסואליות, מוות של הורים והתאבדויות באופן ישיר, כן ומצמרר. קשה לדמיין את חיינו בעבר או בהווה בלי חברים כדוגמת ג'ואי ג'רמייה, ווילס, הת'ר ואריקה, ספייק וסטפני.
רגעים זכורים: ספייק מקבלת צירים, ההופעה הראשונה של זיט רמדי וקייטלין שמגלה את הגופה של קלוד.
בוורלי הילס 90210
אם יש סדרה שמזוהה עם שנות התשעים, הרי זו בוורלי הילס 90210. למרות שכיום לא ניתן להבין איך התאהבנו בברנדה בעלת שיני הסוס, קלי דמוית הארנב, דילן בן השמונים ודונה מעוותת הצורה, הרי ש"בוורלי" לימדה אותנו מהו סטייל אמיתי וסנוביזם צפוני אותנטי. אמנם הסדרה הידרדרה מעבר לכל הכר בעונותיה האחרונות ודמויותיה הפכו יותר מוסרניות ומשעממות מאנדריאה זקרמן בינקותה, אבל לעד ננצור בלבנו את גיבורי הסדרה, שהפכו את חיי התיכון לשדה קרב של הורמונים, סקס, פרידות ואהבה.
רגעים זכורים: ברנדה מגלה בגן השעשועים שדילן וקלי בגדו בה, אבא של דילן מתפוצץ מולו, קלי נלכדת בשריפה, דונה מרטין גרדג'ואייט, ובכלל כל דבר עם ברנדה.
תהילה
אם "בוורלי" הגדירה את הניינטיז, אז "תהילה" גילמה את האייטיז. הסדרה שגרמה לחלומותיהם של אלפי בני נעורים להתנפץ עם הגיעם לבתי ספר כושלים לאמנות, היוותה שילוב משובח בין מחזמר לסדרה דרמה. ג'ולי הצ'לנית הזכה, קוקו המרגיזה, ברונו יפה העיניים, דוריס הינטע ולירוי האגואיסט היוו דמויות מפתח בחייו של כל תיכוניסט שהלך לאחר מכן לראותם מופיעים בסינרמה. הסדרה, למרות היותה נטולת סקס בעליל, הביאה למסך סיפורי אהבה מרגשים, כשהזכור מביניהם הוא הרומן הלא ממומש והטרגי בין מר שורופסקי למזכירה הזקנה, מיז ברג.
רגעים זכורים: נאום הפתיחה של לידיה גרנט, ברונו מארטלי שר למורה שורופסקי שיר, מופע הסטנד-אפ של דני אמוטולו ולירוי עם שורטס.
אלו הם חיי
הסדרה שהקדימה את זמנה וגילתה לעולם את היצור המופלא הנקרא קלייר דיינס. עוד לפני שגיבורי דוסון קריק ידעו לאיית מודעות עצמית, ועוד לפני שההורים זכו במקום של כבוד ב"או.סי", הדגימה "אלו הם חיי" כיצד יש להקדיש תשומת לב מלאה ובנייה זהירה לכל דמות ודמות בעלילה, מזקן ועד עולל. הכתיבה הרגישה ומלאת האבחנות של התסריטאית והמפיקה של "שלושים ומשהו", ויני הולצמן, יצרה סדרה מורכבת, ריאליסטית ומעט קודרת על חייה מלאי הלבטים של אנג'לה צ'ייס. מנגד, עיניו ושריריו של ג'ארד לייטו, שפתיה של קלייר דיינס והתנהגותה הזנותית של שרון צ'רסקי טענו את העלילה במידת הסקס אפיל המהורהר, שנדרשת לכל סדרת נעורים שמכבדת את עצמה.
רגעים זכורים: כל פרק. (לא כל כך קשה, הייתה רק עונה אחת)
לא כולל שירות
הזווית הישראלית בחבורה. בבית קפה קטן שיש בו תפריט, שולחן, מפיות ואפילו מזגן התכנסו להם כוכבי הנעורים הלוהטים ביותר של ישראל נטולת האינטרנט וה-MTV. היו תככים, היו שירים, היו התאהבויות ולפעמים אפילו סטירות. המצלמה הייתה עקומה, ההעמדה מגוחכת והתקציב הגיע לאפס, ועדיין זכו בטי, אלינור, שיר, סער ועוד רבים וטובים להערצת עלומים. רובם נעלמו מאז בתהום הנשייה ולצערנו מחלקם הקטן אנו סובלים עד היום. אבל אפילו על קיומו של טל מוסרי יש לסלוח, ולו רק כי זכינו לשמוע את אלינור ובטי בביצוע אלמותי ל"לך איתה".
רגעים זכורים: סער פיין החתיך מגיע לבית קפה, שיר מלמדת את אלינור מהי ערכה של חברות והשתכרות המונית מבקבוק ויסקי אחד.