בהמשך לגל סרטי האנטי-גלובליזציה שממשיך לתפוס תאוצה, מגיע אלינו להקרנות סדירות "יס-מן", סרט דוקומנטרי שיצא עוד ב-2003 (והוקרן בדיוק לפני שנה בפסטיבל הקולנוע בירושלים), ובמרכזו קבוצה קטנה של אקטיביסטים ששמים להם למטרה לשנות (רק קצת) את העולם. הם עושים זאת בעזרת הרבה שנינות והומור שנועדו להגחיך את עמדותיו של הצד השני. מדובר בגיבורי העל של ימינו - חנוני מחשבים ביום, וארכי-מותחים בלילה.
לא מדובר בעוד סרט אנטי-גלובליזציה סטנדרטי מהשטאנץ המייקל מורי, למרות שגם כאן וגם כאן קיים האלמנט הבידורי. בזמן שמור מתחמן ומקומם (גם את אלו שמחזיקים בדעות דומות לשלו), הוא מתיימר להביא את האמת, לתאר תמונת מצב קיימת ולהציג משנה סדורה. היס-מנים מעבירים את המסר שלהם בדלת האחורית, ועושים זאת בחינניות שובת לב, כדי להתגנב אל הצופה הלא-משוכנע ולהפתיע אותו. מתברר שהרבה פעמים ההגיון האנושי, להבדיל מההגיון הכלכלי, יוביל לאמת. ומתברר שהרבה פעמים האמת היא פשוטה בהרבה ממה שנדמה, או ממה שמנסים להגיד לנו.
הם התחילו בפעולות בקנה מידה קטן, כמו החלפת מנגנון הדיבור של בובות בארבי עם כאלו של "כוח המחץ" (G.I. Joe), והחזרתם למדפי החנויות. הילדים המופתעים שקנו את הבובות שטופלו במחתרת, שומעים את הלוחמים שלהם מצייצים על שופינג ואיפור, בעוד הילדות שקנו את בארבי שומעות אותן נוהמות בנימה רצחנית שרק מחפשת את מי להרוג.
כן אדוני המנכ"ל
התעלול הבא של חוד החנית של היס-מן ואגף המבצעים המיוחדים שלו, אנדי ומייק החביבים, הוא להתחזות לאנשי ארגון הסחר העולמי (ה-WTO). השניים נוסעים ברחבי העולם כדי להשתתף בכנסים בנושא שוק חופשי וגלובליזציה, כאשר כולם בטוחים שהם הגיעו על מנת לדבר בשבח הקפיטליזם של המאה ה-21, ובמטרה לספר להם על עוד דרך לעשות עוד קצת כסף. זו שיטת פעולה מאוד אפקטיבית, ובעיקר מצחיקה-עצובה. במקום לתקוף את כל אמיתות ה-WTO, הם לוקחים אותן עד הקצה כדי לחשוף אותן כמות שהן: אנוכיות, גזעניות, לא מוסריות ואטומות. אף אחד מבאי הכנס אינו חושד בדבר, וגם אינו פוצה פה בזמן שהצמד-חמד מסביר מעל הפודיום על עבדות מודרנית וניצול המדינות המתפתחות. כך נחשפות הפנים האמיתיות של אנשי התאגידים, והצופים זוכים לראות את עיוורונם המזעזע, את המחסור במחשבה אינדיבידואליסטית ואת ההסכמה לקבל כל דבר - בתנאי שהוא נאמר בטון פסקני, על ידי לובשי חליפות שמגיעים עם גיבוי של ארגון בעל עוצמה כביכול, ובתנאי שבסופו של יום תגיע שורה תחתונה עם רווח של כמה דולרים. כמה אנשים יסבלו או ימותו בדרך? מסתבר שלאף אחד לא אכפת.
חשוב להדגיש - ההרצאות של היס-מנים הן סאטירה אולטרה-קיצוניות ומבחילה בכוונה תחילה, שנועדה לקומם את השומע ולהניע אותו לחשוב באופן עצמאי על הפנים הלא אנושיות של כלכלת השוק הגלובלית, והרי החברה המערבית אמורה להיות מושתת על מחשבה חופשית. אז כנראה שלא - אנשי העסקים יושבים להם ומהנהנים, וגם לא שוכחים בסיום למחוא כפיים בנימוס. לראות ולא להאמין.
לפני כמה שנים יצא סרט דוקומנטרי בשם "התאגיד" (The Corporation), סרט חשוב מאין כמוהו, אבל כזה שמלעיט אותנו בעובדות מדכאות שמציגות את העולם התאגידי בצורה יבשה. המציאות בסרט קשה וקרה, ומשאירה את הצופה במצב קטטוני. "היס-מן" הוא סרט קולח והרבה יותר קל לעיכול, ולכן הוא גם יותר קולע ומשפיע. חבורת הקונדסונים הצעירה הזו מצליחה בדרכים מתוחכמות להערים על ארגון-על מפלצתי, ומצליחה להוריד ממנו את המסכה הליברלית כדי לחשוף את העובדה שהמרכיב האנושי אינו קיים בו עוד. אולי מדובר בחבורה של אידיאליסטים תמימים (האם לא כל האידיאליסטים תמימים?), אולם אין ספק כי העולם שהם היו רוצים ליצור נשמע כמו מקום טוב יותר לנו ולילדינו, מזה של בעלי המניות בתאגידי הטקסטיל והאוכל המהיר. אם אתם מחשיבים את עצמכם לחלק מהמין האנושי, קנו כרטיס לסרט הזה, ותתחילו, אולי, לחשוב קצת בעצמכם.