ניצנים כבר לא נראה בארץ

די, נשבר לי מ'כוכב נולד'. ממש כמו במקרה קסניה, החליטו אמש ילדי ה-SMS קצרי הראות להעיף את הכוכב היחיד מבין השלישייה שהתחרתה. ניצן קייקוב הוא אמנם בוסרי, אך גם היחיד שיכול להיקרא "כוכב" בשלישיה הזניחה שהתחרתה אתמול, בתכנית נוספת מבית הפארסה המתקראת "העונה השלישית". זאת גם אם כוכבו אינו זורח עדיין בבהירות מספקת (די, אני הופך לריקי גל).

שלישיית אמש מעניינת כקליפת הצדי. מה שכן מעניין, זה איך נותנים לבדיחה הזו להמשך? איך הופכת ספינת הדגל של 'קשת' לבזבוז משווע של פריים טיים? העייפות הניכרת של צביקה הדר; קטעי הקישור והראיונות המפוהקים; המתמודדים החיוורים; השעשועון "מי מכיר ת'שיר" (עתה יש לו אפילו אות, כמו שהיה אומר ארז טל ב"רק בישראל"), שממשיך להראות כמו משהו מהבוידעם של ערוץ 2 גרסת 1994 והזרימה הכללית עצלה כמו הזרע של טום קרוז... הזגוגיות של מיטלמן לא יספגו זאת לאורך זמן.

בין שאר ההיי-לייטס אמש, כדאי להתעכב על הגוזל הצרוד אוהד אלישע, שפרץ לאולפן לשירת "יו-יה" של כוורת, אותו הוא שחט בחדווה מעוררת קנאה - הילד פשוט אוהב לעמוד על במה, לא משנה באיזה הקשר ולא משנה אם הוא יודע לשיר (הוא לא). הוא עושה זאת תמיד בחן ועם קסם כובש, ואנרגיות של אחד שבלע טריפ קסום, או לפחות פרק תהילים. אם הוא רק היה יכול להופיע ב-MUTE. בנוסף, הביאו אמש את נערת הפוסטר החדשה של העוני בישראל, זהבה בן, לטובת פירגון לקראת מופע התרמה מיוחד עבורה. עם להקת ילדודס תוצרת טדי הפקות מאחוריה, נראתה זהבה עצובה מתמיד. לא לימדו אתכם שהעוני לא פוטוגני? האם אתם מצפים שנשלח לה SMS? שאלישע ייתן לה ברכה? פטרו אותנו מעונש רחמיכם, העניקו לה סט בגדים של קסטרו, אספקת פחיות קוקה-קולה לשנה ומלוא החופן רינגטונים של סלקום, ועזבו אותנו. באמ'שלכם.

השלישיה אמש סירבה לרגש, להפתיע, להותיר חותם ואפילו להתאמץ יותר מידי. ניצן קייקוב, הנער החמדמד שדומה שתי טיפות שוקו-קטקטים לטיפטיפון מהתכנית הנ"ל (תרצו – שתי טיפטיפות), בחר בדני רובס, הנשק הנפוץ של מתמודדי העונה הנוכחית, עם השיר השטוח והזניח "זה לא אני", ובכך ירה לעצמו בעגיל שבגבה. חבל, קייקוב חי ונושם מוזיקה, מחזיק בניצוץ הנכון ואפילו את השיר המעפן שבחר הוא צלח בצורה מעוררת כבוד, עם ביצוע מעולה ומקצועי. אחר כך הוא נתקל בשיפוט מחמיר מבית המורה ריקי גל, שסנטה בו על טעות הגייה של מילה באכזריות (היכן היית בכל פעם שכפיר אדרי פצה את פיו?).

כפיר אדרי, חנוט במסטיק בזוקה שהתפוצץ, עלה כדי להביך את עצמו עם ראיון מפחיד בעילגותו ("שרתי... ודפקו לי את הפלאפון"... "הייתי נראה כמו מוג'דה"... וגם חיקוי הזוי של אסי וגורי, כשהדר מחייך במבוכה). האם באמת אנו זקוקים ל"יהודה סעדו לעניים" הזה? נטול מצח, כישרון ועניין, אדרי הוא המייצג המובהק בכל מה שבלתי-נסבל בעונה הזו – בינוניות ונלעגות. למרות שפיללתי שיעוף, אדרי זכה איכשהו שוב לגלגל הצלה. גם את "כשאת נוגעת בי", שיר לעוס-להגשה שקשה לפספס בו, הוא הצליח לחסל עם קולו הזוועתי, העיניים הספק-עצומות ספק-כבויות ותנועות הידיים המוזרות שלו.

נעמה לוי, הזוכה הבינונית של הערב, היא קורבן במה – אחת שניחנה בקול גדול מהחיים ואהבה בלתי-מתפשרת לשירה, אך משעממת כשידור חוזר של "שישי עם מיכל". ורדינה כהן זכתה ממנה לעדנה כש"נוסעת בעקבות האהבה" שלה זכה לטיפול מהוקצע. אגב, גם את השיר הזה כתב דני רובס, ואולי זה מסמל יותר מכל את "כוכב נולד 3". התכנית נעשית ממש כמו רובס, משויפת ובעלת כישרון אך גם עם כריזמה של דני נווה. זה מה שלבכם חפץ בו? דני נווה? סמסו את התשובה ל: 1-800-I-Don’t-give-a-damn.