פיקשן פקטורי, Feels Like Heaven

"Feels Like Heaven" (או כמו שקרא לו אז בן של בן דוד של אבא - "מרגיש כמו אבן"), היה הלהיט היחיד של הלהקה הבריטית פיקשן פקטורי. הוא היה הסינגל השני מאלבומם הראשון, "Throw The
Warped Wheel Out", ואם לנסות לתחום אותו, הוא שחה בבריכה של להיטי ניו-ווייב ממוחזרים, של להקות כמו ה-Fixx וטוק טוק המוקדמים, ששילבו מקצבים רקידים, רוק וסינתיסייזרים (באופן מוזר, גם השם של הלהקה מורכב משני שמות של חברות תקליטים עצמאיות מתחומי הפוסט-פאנק והגל החדש -פיקשן זה הלייבל של הקיור, פקטורי של ג'וי דיוויז'ן).

השיר המלנכולי הזה בנוי על איזון מאד עדין בין שירה רצינית וכבדת ראש לבין סנטימנטליות, שמתבטאת בפן הרכרוכי-משהו בשירה של קווין פאטרסון. כמעט קשה להבחין בכך, מרוב פאתוס וקשיחות בהגשה, אבל זה מתפרץ כשהוא עולה לפלצטים הקצרצרים בפזמונים. כמו בהרבה מהפקות האייטיז, אפקט הריוורב המוגזם על הזמר והתופים גורם להם להישמע רחוקים ומרחפים, גדולים מהמציאות, אבל השירה הכבדה והמהורהרת כל כך, עם חצי חיוך של מרירות בזווית הפה, מושכת את הקטע למטה, בחזרה לכדור הארץ. הקלף המנצח של "פילז לייק הבן", הוא ללא ספק הפסנתר, שמכניס מנה הגונה של מציאות לתוך כל גן העדן הסינתטי הזה. חוץ מתפקיד מלודי מוביל (אינפנטילי כמעט, כיאה לתקופה), בפזמון מגיעות ארבע נקישות פסנתר קטנות וחמודות לכאורה, שמשלימות את השירה ברגישות (לשימוש מוצלח פחות בפסנתר בשיר דומה, פנו ל"Captain Of Her Heart" של להקת דאבל השוויצרית). האבסורד הוא שהעיבוד, שכמעט גובל בקיטש, והשימוש הנשנה במילה "heaven", שכאילו באמת והופקו בגן עדן, גרמו לשדרני רדיו אמריקאיים רבים לטעות בשיר הזה, ולומר שהוא שיר אהבה. אבל גם בגיל עשר, כשהייתי מקשיב לשיר הזה שהקלטתי משידורי ה-AM של רשת ג', כשעוד לא ידעתי בכלל מה זה מערכת יחסים ופרידות, לא חשבתי שזה שיר שמח או נחמד.

הזלזול ב"להקות-של-שיר-אחד" הוא אחד הקונצנזוסים המבאסים והמתנשאים של עולם הפופ. נכון, זה עצוב שצמד כמו פיקשן פקטורי, שייצר יצירת מופת קטנטנה שכזאת, לא זכה ללהיטים אמיתיים נוספים. זה חבל שאף אחד כמעט לא מכיר שירים אחרים שלהם, ויותר מדכא אפילו שמעטים בכלל יודעים מי עומד מאחורי השיר הזה. עם זאת, על שלוש וחצי הדקות האלה של תהילה, שאחריהן התאיידו מהעולם שכלל לא שם לב לאקט ההעלמות הזה, באמת מגיע להם גן עדן. חשבתי שהשיר הזה יישאר זיכרון ילדות עם תמונות ברורות , שאפשר להניח מאחור. התברר לי, שגם בהווה הוא מפלח את הלב, גם בגלל שמה שהוא אומר אחרי 21 שנה נשאר רלוונטי, ובמיוחד בגלל האופן שבו הוא עושה את זה.