נדל"ן זה עניין מסוכן

עם בטן מלאה ומבט מרוחק וספקני של חכמים בעלי ניסיון אך נטולי דירה, התיישבנו במרתף בקרית ארבע לצפייה בפרק הראשון של "רצים לדירה 2", בלי אבי וג'ולי, בלי הפאג'רו וגם בלי קושניר. על המסך התנפל אדם בעל קרחת ספורטיבית, שהגיח מתוך מסוק אפצ'י אל נקודת הזינוק באזור מכתש רמון. מצאנו את עצמנו מתמודדים במשימה הראשונה מול מנחה נטול כריזמה או שיק ברנז'אי, שהותיר את הרושם שזו פעם ראשונה שהוא נתקל בעדשת מצלמה, ולכן גם טרח להציג את עצמו לצופים. קבלו את עומר מי-דן - "מומחה עולמי לספורט אתגרי".

גם הפעם לא הולך להיות לנו קל. משימות אולי אין, אבל עריכה קלוקלת, בלי שעון עצר בצד המסך, בלי זוגות מתחרים במסכים מקבילים ועודף מוגזם של פומפוזית, יש ויש. מה שכן, הקפידו ב"רצים לדירה 2" להגיע לסוף הדרך כשהיא רצופת משימות אקסטרים: לא עוד משימות לואו-טק נוסח "צילום עם פרה" שכיכבו בעונה הקודמת. בין הזוגות והדירה הנכספת מפרידים כבר בפרק הראשון חישובים מתמטיים על חבל דק בגובה 10 קומות שהבהירו להם ולנו שהפיילוט נגמר והמרוץ האמיתי מתחיל.

אם לשפוט מהפרק הראשון, נראה שבעונה החדשה למדו "רצים לדירה" מ"סוף הדרך" והחליטו לשלב זוגות קצת יותר מגוונים מהעונה הקודמת וכך על המסך רצים להם לפתע יד ביד רוסים, הומואים ועולים חדשים. מזל שכולם יהודים ואם לא אז הם ממש עכשיו מתגיירים. חס וחלילה שנראה דתיים, אתיופי שחרחר או אפילו שיא השיאים: ערבי. תארו לכם מה היה קורה אם ערבי היה זוכה בדירה ליד קיסריה. למזלנו, גם העונה יתחרו אך ורק 10 זוגות יהודים על המפתח של חביתוש, כשהם צועקים מלחמה ומבטיחים אהבה מהולה בדם. בכל שבוע נעלה על המוקד 4 זוגות מתחרים, ותוכלו לשנוא ביחד אתנו את הזוג שיעוף.

בפרק הראשון השתחררנו, ובצדק, מדליה ועידן. זוג חיילים משוחררים, שדקל סבור עד עכשיו שהם בעצם אח ואחות. צחוק של כבשה ברוורס מהול בחוסר מוטיבציה מופגן הוביל לשעמום המחץ מאותם שניים נטולי שארם אמיתי שלא ביצעו אפילו משימה אחת בהצלחה ואפילו הסוטול שלהם לא היה מספיק משכנע כדי לצבור עבורם שמץ של אהדה. דווקא כן השתכנענו כשדליה התלוננה בסוף התוכנית שהיא שמחה ללכת הביתה, כי תוכניות כאלה הן בעצם בכלל לא בשבילה.

ההיפך הגמור מהשניים האלו הוא כמובן שרון, שעשה קאמבק מטורף מהעונה הקודמת, ונערת הליווי התורנית שלו, מאיה. נראה שהשניים עמלו על הקמת זוגיות פיקטיבית רק כדי להשיג את הגרין יארד של הדירה באור עקיבא, וכדי להוכיח בפריים טיים ש"להחליף בת זוג זה תמיד יכול לעזור". הלוזר שסיים את העונה הקודמת כבר בפרק הראשון, לא לוקח צ'אנסות, מנצל את אופציית ה"הצילו" כבר אחרי המשימה הראשונה ונצפה כשהוא מחלק פקודות לחיילת שרק הפריעה. כל זה באמת עזר לשניים להעפיל למקום הראשון בפרק ולזכות בנופש זוגי, ממנו תהנה הבאה בתור, שהרי באופן מפתיע השניים כבר לא זוג. מאיה דרלינג, בן אדם שמוכר משקפי שמש הוא לא אחד שיסתכל לך בעיניים. זה אחד שיקשור לך את הידיים, יסתום לך את הפה בסלוטייפ, וילעיט אותך ברגשות אשם. משפטים מופלאים כדוגמת "קלעת נמרוד זה מקום של ערבים" ו"מה זה אומר באנגלית?" - הצליחו להעלות לנו את מפלס החומציות בקיבה.

במקום השני, צמוד לזוג הנכלולי, הגיעו ענבל ודובי - הזוג שאבי וג'ולי יאהבו לשנוא. הוא, "דובוני", בן 36 מנהל בית ספר לגלישה, נאלץ לסבול את השפתיים הנפוחות מחשיבות עצמית של ענבל סיגלר, רקדנית בלהקה של עידו תדמור, שנעה רוב הזמן בג'יפ באי נוחות, כי הנוצות בתחת מפריעות לה. גרעינים שחורים היא לא מפצחת והוא גם לא מגרבץ. סיגלר מוציאה שם רע לתל אביביים אמיתיים בטענות של "כזוג, הרמה שלנו עולה על הממוצע". הסיוט האמיתי שלה הוא להיכלל באותה קטגוריה יחד עם הבן של עוזי כהן: "אין מצב שהעוזי כהן הזה יעיף אותנו מהתחרות..זו תהיה הפדיחה – שנעוף בגללו". ובתרגום חופשי: שחור לא מפנה אשכנזי. לפרק הבא מבטיחים לנו את ענבל שופכת דמעות ולאגר במשימת מוסך. מחכים בקוצר רוח.

כל מה שנותר לנו הוא להתנחם באירה - לא קוראים לה לובה והיא גם לא מבלה במשרדים ממשלתיים בקליית טוסטים על תנור ספירלה. דווקא בגלל זה ולמרות שחבר העמים הוא לא יעד הטיול המועדף עלינו, יכולנו להתאהב בה. יש בה משהו שמח, תמים ולבן שמצליח לצוף ברפש המוחצנות הישראלית. הבעיה שהיא מבלה את רוב זמנה עם גיא - סגור כמו גרעין אבטיח מעפולה, קטן ומעצבן ללא יכולת פיצוח. כשקטן כזה צורח מעל מגדל חבלים על הידיים העדינות של אירה שלנו, זה לא מחזה שאנחנו יכולים להשלים אתו בקלות. למרות שאירה מבטיחה לנו שהיא הולכת לבכות ועוד הרבה, אנחנו מבטיחים לתמוך.